הקרדשיאנס בשביתה

לכל הרוחות עם תקופת החגים הזאת. כבר כמה פעמים קרה שלא הצטברו מספיק סיפורים כדי שאני אעשה פוסט, אני דוחה את הפוסט ועודה פוסט יום כן-יום לא, ואז הסיפורים בפוסט מתיישנים. מה קיבלנו? תבשיל שהקדיח. נהייתי אתר רכילות ישראלי טיפוסי, עם דיליי בזיוני.

 אז כולם דיברו על המוות של דבי ריינולדס. אני יודעת שאני לא מחדשת כלום, אבל סתם, נחמד לי להתבטא בכל מה שקשור להוליווד, פשוט כי אלמלא הפלטפורמה הזאת, אין לי מי שיקשיב לי.

מעולם לא ראיתי אף סרט איתה. גם לא את Singing in the Rain. לראות סרטים של Old Hollywood זה כזה "וואו, זה סרט מוערך. אומרים שלא נס ליחו. אז למה כל סצינה כל כך ארוכה? למה הבמאי לא עשה קאט? למה הבמאי לא קצקץ קצת? הסרט ארוך מדיי. אני מדור האלפיימז. אני צריכה שסרט יתקתק, יילך בקצב מהיר. אני מהדור של רשתות חברתיות וציוצים של 140 תווים. הסרט זז בעצלתיים ואני צולחת אותו בקושי, רק כי אני רוצה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת, וכי אני רוצה להשוויץ בזה אחר כך, ראיתי סרט קלאסי ו-critically acclaimed". כך צלחתי כל מיני סרטים קלאסיים כמו "חלף עם הרוח", "קזבלנקה", "בן חור" וכדומה. הצפייה בהם הייתה קשה מאין כמוה, ובשלב מסוים, התסכול מהאיטיות גבר על תחושת הסיפוק מזה שאני רואה קלאסיקה ואני יוצאת אנינת טעם.

המוות של דבי ריינולדס, יום אחרי מותה של בתה, קארי פישר, מזכיר לי שיר:

הנה מה טוב ומה נעים/

סבתא נפלה למים/

סבא קפץ אחריה/

ונהפך לצפרדע.

אין מה להגיד. כולנו הבנו שהיא מתה משברון לב, כי התגשם לה אחד הסיוטים הכי גדולים של כל הורה, באשר הוא-לקבור את הילדים. אני מרגישה רע בשביל בילי לורד, בתה של קארי פישר ונכדתה של דבי ריינולדס. הרבה יותר מדיי בשבילה. מצד שני, מה אני אגיד? אישה בת 84 עברה שבץ. באיזשהו מקום, טוב שהיא לא שרדה את השבץ, כי זה לא חיים אחרי שבץ, בגיל כזה. סבתא שלי עברה שבץ בגיל 84, וכעבור כמה שבועות נפטרה. זה ברור שאלמלא הייתה הולכת לעולם שכולו טוב, היא הייתה סיעודית. זה עוד פחד קמאי- להיות סיעודית. להיות במצב בו אין כבר טעם לחיים.

אני עדיין בטוחה ב-100% ששנים של drug abuse של קארי פישר הם שהובילו למותה של קארי, ומכאן-למותה של אמה. אני חושבת שהדם של אמא שלה על הידיים של קארי פישר. עם כל האבקות שהיא העבירה לנחיריים שלה, היא לא רק הזיקה לעצמה-היא הזיקה למשפחה שלה. 

הנה בילי לורד האבלה. התמונה צולמה עוד לפני מותה של סבתה. מה שבטוח-כל הטרגדיה המשפחתית הזו, היא אחלה סיבה להוציא את טיילור לאוטנר מהנפטלין בבוידעם. כזכור-הוא במערכת יחסים עם הקולגה שלו לסדרת העולב Scream Queens. אני בטוחה שבאיזשהו מקום הוא מבסוט, ששוב פפראצי מגלים בו עניין, למרות שהשנה היא לא 2011.

 חדשות טובות. ככל הנראה זכרוני לא בגד בי, זכרתי שנאמר שאדל מתחתנת בכריסטמס, ככל הנראה היא אכן עשתה כן. שלשום ואתמול היא הסתובבה לה ברחובות לוס אנג'לס עם טבעת על קמיצה שמאל. אכן, נשואה גם נשואה.

מה שאני ממש לא מבינה, זה מדוע היא לא עשתה דיאטה לפני לבישת השמלה הלבנה. אם אני הייתי מתחתנת, הייתי מורידה כליה, רק כדי לרדת במשקל. אין לכם מושג באיזו דיאטה אני אפצח, כשאני אדע שאני הולכת להתחתן.

עוד חדשות טובות, כדי להוציא את הטעם הסחלה של 2016 וכל הקורבנות שהיא גבתה. פינק ילדה בן. קוראים לו ג'יימסון מון הארט, שזה שם סביר לחלוטין בסטנדרטים של סלב. אז זה מעולה שהצטרף תינוק למשפחה שלה. כפרה על פינק.

 אף פעם לא הייתי שחורה, אז אני באמת ובתמים לא יודעת-אנשים שחורים יכולים להישרף בשמש? כי זה נראה שזה מה שקרה לריהאנה. בעצם, אני לא בטוחה אם היא נשרפה בשמש או הייתי ב-tanning salon ויצאה בצבע כתום אומפה-לומפה. בסדר, אני מבינה ששזוף זה אופנתי, אבל למה ריהאנה צריכה להיות קורבן אופנה ולסמן וי על כל טרנד שיש בנמצא, בלי לחשוב על הנסיבות הפרטיות אצלה, כמו למשל שהיא שחורה, ומה הטעם להשתזף אם את שחורה?

 קנדל ג'נר ב-shenanigans הקבועים שלה. סיבוב דאווין ברחובות לוס אנג'לס, עם כלבלב. העניין עם קנדל ג'נר הוא שגור הכלבים הוא רק הצגה. כמו שאני מכירה אותה, סביר להניח שזו פעם ראשונה ואחרונה שנראה אותה עם הכלב הנ"ל. הרי מבחינתה כלב זה כמו תיק של שאנל או נעלי לבוטאן-"אני כל כך עשירה, שאני יכולה ללכת איתו פעם אחת וזהו זה, כי אז כבר יוצא לו הטעם". אז כנ"ל עם הכלב. היא רוצה ללכת איתו פעם אחת, שהפפראצי יראו ויתעדו, וזהו זה.

 הנה ג'ניפר לופז, במחיצת הבת שלה. עד היום אני לא יודעת איך מבטאים את השם שלה. כותבים Emme. אני חושבת שזה אמי, לא אם. בכל אופן, ג'ניפר לופז בת ה-47 השיקה השבוע אישור רשמי למערכת היחסים שלה עם דרייק, אז להלן הלוק ה-loved up שלה, עם עוד boytoy, עוד חוליה לשרשרת, עוד גולגולת לשים על החגורה.

 והנה אהובתי הנצחית, קייטי פרי, מדגמנת את לוק ה-winter is coming עם בן זוגה המשמים, אורלנדו בלום, איפשהו במקום מושלג. יפה לאולרנדו, הלוק האינקוגניטו. הוא עדיין רלוונטי באותה המידה כמו עכשיו, כלומר-לא. הו, מה סלבס לא יעשו כדי שיצלמו אותם פפראצי. יילכו עם קישוט של עץ כריסטמס, משקפיים שבאים בילט-אין עם שפם, ותסרוקת של פליט אן סינק, בסיס שנת 2000. ברור. אך טבעי.

עורבא פרח

אני בקושי רב צולחת את השממון שנפל עלינו בעקבות כריסטמס!

מאחר ואני לא בדיוק מתמודדת בתחרות יופי, אני יכולה להגיד משהו שהוא 180 מעלות מפוליטיקלי קורקט. משהו מזעזע אפילו במונחים שלי. היה משהו במוות של קארי פישר, ששבר את השממון. איזשהו אירוע גדול שהמדיה מדברת עליו במרץ כבר 24 שעות. במקום ה-happy-go-lucky של כריסטמס, השנה האזרחית החדשה והכל-לדבר על משהו גדול. כמו אירוע רב-נפגעים, פיגוע, מלחמה-מדובר באירוע עצוב, אבל בכר פורה של נושאים לדסקס עליהם, היבטים לדון בהם. משעמם-לא יהיה. אתמול ישבתי בחיבוק ידיים וחיכיתי שיבוא כבר איזה אייטם עסיסי. אמנם פישר הזדכתה על הציוד אתמול, אבל לא היה מספיק בשר לפוסט. היום יש.

אז כמובן שהמוות של קארי פישר בטרם עת הוא האות לכל הנשמות הטהורות לצאת ממרבצן. כמובן התחיל הרחש-בחש על relapse שלה לחומרים פסיכואקטיביים. לראיה-התמונה הנ"ל, בה נראים ברקע שני בקבוקי בירה. כמובן שלמישהי עם היסטוריית התמכרויות שהיא הרבה יותר ארוכה מקורות החיים שלה ב-IMDB, בירה זה לא ולא, גם אם היא חוקית. עוד מעט יצוצו כל מיני נרקומנים ואנשים lowlife ויספרו איך מכרו לה prescripted drugs באיזו סמטה, מתחת לגשר, ואיך היא שילמה להם במין או בשטרות של מונופול. כן. אני צריכה סיפור עסיסי שכזה בחיים שלי.

כאילו, אל תבינו אותי לא נכון. אני לא עד כדי כך מפלצת. פשוט, באיזשהו מקום טוב שהיא נגאלה מייסוריה. הרי היא עברה התקף לב קשה ולא נשמה 10 דקות. אילו לא הייתה מתה, היא הייתה הופכת לסיעודית, ללא טיפת ספק. לאחת שמריירת בלי שליטה, וצריך לנגב לה את הפה, שצריך להחליף לה חיתול, ולא, לדעתי אלו לא חיים. עדיף שזה נגמר מהר.

"מי שלא מרים גרוש, לא מרים גרושה", כך אומרים. מסתבר שדרייק מרים גרושה בחזקת שלוש. דרייק וג'ניפר לופז הם אייטם, זה ידוע, אבל עכשיו-יש לכך אישור. יתרה מזאת-מסתבר שריהאנה, האקסית המיתולוגית של דרייק, עשתה unfollow לאינסטגרם של ג'ניפר לופז:

1)אני עושה unfollow ברשתות החברתיות, לאנשים שמצליחים יותר ממני. נגיד, אנשים שיש להם קריירה.

2)עד ימינו אנו, אין לי מושג אין לי מושג איך צהובונים יודעים מתי סלב עושה ufollow לסלב אחר. אין איזו התראה. הדרך היחידה לגלות את זה היא ניסוי וטעיה. אני תוהה מה הסיפור של אותו שוליה מוכה גורל, איזה נושא כליו של תת כתב בצהובון, שהתפקיד שלו הוא לעשות ניסוי וטעיה בכל רגע נתון, ולגלות איזה סלב עוקב אחרי איזה סלב, ומי ביטל מעקב.

התחת של קיילי ג'נר גדל על בסיס יומי, באופן מעריכי, על-חלל, מחשבון מדעי, טלסקופ, גשושית, כל הירחים של פלוטו, הדובה הגדולה, תיאוריית המיתרים, סינגולריות. מטבע הדברים שגם בחנוכה יגדל לה הישבן. בכל זאת, "רולדין".

קניה ווסט ביום.

קניה ווסט בלילה. 
זה לא מרקר, זה קניה ווסט.

 מה שטרגי בתמונה הנ"ל, היא שדווקא קיילי ג'נר היא מי שמכסה את הפנים, ולא טייגה. ברצינות. לטייגה יש פרצוף לרדיו. הוא צריך ללכת עם כובע גרב על הפנים, כמו שודד בנקים.

 מכירים את האלו שאתם לא בטוחים את הם ג'מוסים עתירי-שרירים או סתם שמנים? אתם בוהים בגופם ארוכות, ופשוט לא מצליחים להגיע למסקנה חד משמעית? אז ג'ייק מבתק-הבתולין-של-טיילור-סוויפט ג'ילנהול.

 להלן אדל.  במשך חודשים, קראתי טפטופים על זה שהיא מתכננת חתונה בכריסטמס. פעם בשבוע-שבועיים ראיתי אייטם כזה. מה קרה מאז? כריסטמס עבר, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. גורנישט.

 כמה דברים שבולטים לי מהתמונה של קריסטן סטיוארט וסטלה מקסוול:

1)הצורך הכפייתי של קריסטן להראות את הבטן שלה ב-100% מהזמן.
2)איך סטלה מקסוול מתלבשת בעקבות אהובתה, כמו קופיקאט, כמו קוף אחרי בן אדם-חולצת רוקנרול, מכנסיים קצרים מדיי, גרביים מ"שילב-מידות גדולות" ונעלי אדידס.
3)אני בהלם שכבר חודש קריסטן סטיוארט נאמנה לסטלה מקסוול. 

 אני אסיים עם איזבל גולארט, פשוט כי אני צריכה קצת מוטיבציוש, אחרי סופגניית "רולדין" עם ריבת חלב ופצפוצים.

Last Christmas I gave you my heart

לא. אני לא הולכת להתייחס למותו של ג'ורג' מייקל. לא כי הוא לא מעניין אותי, אלא פשוט כי איבדתי את המומנטום. במקרה הייתי ערה ב-1:30 בליל אמש, אבל לא כתבתי פוסט, כי אני פועלת משיקולי רייטינג-מי יקרא פוסט שלי באמצע הלילה? אז אמרתי שאני אכתוב מחר, אך אבוי-איחרתי את המועד. עכשיו אני כבר לא מגלה כלום לאף אחד. אין לי סקופ. אין לי מידע אקסקלוסיבי. לכתוב על המוות שלו זה חסר משמעות, עכשיו.

מה שכן יש לו משמעות, זה להעלות את הסרטון החדש של Love, עם קנדל ג'נר, שגורמת לי לרצות לתרום את מוחי למדע. הנה. זה משהו שלא כתבו עליו בארץ. מידע שרק אני מביאה. עכשיו אני יכולה להיות גאה בעצמי.

 Christmukkah is all about family.

אי לכך, הבאתי לכם תמונות של המשפחות החביבות עליי-משפחת טראמפ, משפחת קרדשיאן, ומשפחת המלוכה הבריטית. הייתי מוכנה להיות הילדה המפגרת, הכבשה השחורה, הילדה הזאת שאף אחד לא אוהב, בכל אחת מהמשפחות הללו. כלומר, כמו שקריס ג'נר הכי פחות אוהבת את רוב קרדשיאן, וכמו שדונלד טראמפ הכי פחות אוהב את טיפאני. אז ככה. כזאת אני. מסתפקת במועט.

בכל אופן, הרי לכם, איוונקה טראמפ והשבט היהודי הכשר, מדליקים נרות חנוכה.

 לאחר חגיגה יהודית כשרה, הם נסעו להם לנופש ב-Four Seasons בהוואי. כן. רואים את ה-bikini bod של איוונקה.

 בואו נדבר על הקוביות של ג'ראד קושנר. כן. בהחלט נדבר עליהן. יש לו לוק של ילד בחוג שחמט. חנבץ. יורם. סבון. הופתעתי עמוקות.

וכן. זה התחת של איוונקה טראמפ. חינני ביותר. היא פלטה שלושה ולדות תוך דקה וחצי בערך. באתי להגיד "גאווה לגזע הארי" ואז נזכרתי שהיא יהודייה, אז...פחות.

 העיקר זה הרומנטיקה.

 טוב, על המשפחה של דונלד טראמפ ג'וניור אפשר להגיד בלי חשש שהם נראים כמו תוצר של ניסוי של מנגלה. 

 ולעוד משפחה שאני פאקינג אוהבת. קייט מידלטון, הנסיך וויליאם, ג'ורג' ושרלוט, שעושים את הכריסטמס אצל ההורים של קייט, בביקור פוטוגני לכנסייה.

 זו התמונה החביבה עליי מהסשן. הנסיכה שרלוט מאמינה בחוק שלוש השניות, ומורחת את הסוכריה שלה על המדרכה. סביר להניח שהיא תכניס אותה לפה.

 כן. אני מודה, בתור אנגלופילית. גם לי יש אובססיה בלתי מוסברת לפיפה מידלטון. אשכרה בלתי מוסברת. אין לי מושג למה אני נכנסת לכל אייטם עליה. בכל אופן, הנה היא והארוס שלה.

מכירים את זה שאתם ילדים, ואומרים לכם שאסור לפזול בכוונה, כי אז האישונים ייתקעו ככה לנצח? אז מייסון דיסיק.

אמרו היוש לאובסס חדשה שלי. קאיה גרבר, הבת של סינדי קרופורד. איך אני מתגעגעת לתור הזהב של הדוגמנות, עם הסופרמודלס של שנות התשעים. אז הבת של סינדי קרופורד היא כנראה תוצר של שיבוט. זה לא ייאמן כמה שהיא דומה לאמא שלה. אני חושבת שלא היה מעורב תא זרע, במהלך תהליך היצירה שלה.

 חולה על ילדי סלבס. לקרוא עליהם כאילו אין מחר, ולשנוא אותם ואת כל הפרוטקציות והפריבילגיות שלהם. כן. מעין יחסי אהבה-שנאה שכאלו, שאני חוטאת בהם.

Christmukkah

אני חושבת שזה ממש גזעי שנר ראשון של חנוכה וכריסטמס יצאו באותו היום. האמת, צריך להמציא כריסטמוכיד-אל-אדחא, אם להיות לגמרי הוגנת. הייתי משלבת גם את הסיגד פנימה, וגם את החג הזה של הדרוזים שאני לא זוכרת את שמו, אבל אז זה משתלב פחות טוב. אגב, אני היחידה שתמיד נזכרת בפרק של The OC כשאומרים לה כריסטמוכה? איך הייתי מעריצה של The OC סביב 2004-2006.

אז כמיטב המסורת, סרטון חדש של מגזין Hate. הפעם, בגלל שכריסטמס, הם שלפו את הדוגמנית הכי גדולה שלהם, ג'יג'י חדיד. או שאני הוזה, או שמאז התצוגה של Victoria's Secret היא ממש רזתה? היא נהייתה מהדוגמניות הרזות-דקיקות-צפלוניות האלו, שאין לי מושג איך הן זזות, קופצות, נראות perky, אם הן לא אכלו כבר חצי שנה.

לא אופייני לי לעשות את זה, אבל אני אעשה את זה בכל מקרה-אני אדווח על משהו בדיליי בלתי נסבל של כמעט 48 שעות. אז ביום שישי, סביב 23:30 בלילה, גיליתי שקארי פישר סבלה מהתקף לב במהלך טיסה. נוסע בטיסה שעובד כפרמדיק, ביצע בה פעולות החייאה, ומאז-היא מאושפזת בטיפול נמרץ. לפי הטייס, היא לא נשמה במשך 10 דקות. לא יודעת הרבה על רפואה, אבל לפי דעתי, אם היא לא נשמה 10 דקות, אין לי טיפת ספק שיש שם נזק מוחי.

זה די עצוב, ואני לא מאלה שעצובים על סלבס שמתים-אלא אם כן הייתי ממש מחוברת אליהם. סתם, אני מודה שבכיתי מתי שאריק איינשטיין נפטר. נהיה לי עצוב עליה. כלומר, היא כולה בת 60. פשוט, שנים על גבי שנים של MD, קטאמינים, הרואין, קוקאין, חגיגת, נייס גאי, גז מאווררים, מים משלולית וקריסטל מנטה, גבו את מחירם ממנה. היא הדודה המחורפנת של כולנו, ואלף ריהאבים לא הצילו אותה.

נשאלת השאלה-מה יעלה בגורלו של Star Wars: Episode 8? אני חושבת שכבר צילמו חלק מהסרט. לגבי הסצינות של הנסיכה ליאה-סליחה, גנרל ליאה-אין לי מושג, אני לא יודעת ברזולוציות כאלו. וואו, חתיכת סרט רע, כל הסיפור, הלא כן?

 אז כמובן, מה שמבאס בכריסטמס, לנו, היהודים, הוא:
1)להביט מהצד בעיניים מזוגגות.
2)מנת רכילות נמוכה במיוחד, כי הסלבס לא מנפקים אייטמים ושערוריות בחג, אלא עושים לביתם.

על כן, אני מופתעת לטובה שמשפחת קרדשיאן-ג'נר העלתה תמונות למכביר מסביבת הכריסטמס. סליחה. לא מסיבה. Bash. כן, גם אצלי, אמש, לרגל נר ראשון של חנוכה, היה אחלה של bash. ישבתי על הספה בסלון, על הכלבה שלי, אכלתי סלט וראיתי The Voice.

 סך הכל, בגד לגיטימי לארוחת החג, אליבא דקיילי ג'נר.

 אצלנו, היהודים, שולחן חג כולל לרוב אנשים בחולצות לבנות. אצל השיקסעס, מסתבר, הוא כולל אנשים שלובשים ריפוד בתחת.

 כל כך הרבה תמונות של קרדשיאנס! כלומר, ג'נרס. קייטלין עשתה צבע בשיער?

 אני בעיקר מחזיקה אצבעות שקורטני לא לובשת פרווה, אלא פרווה מחיית הפוליאסטר. סתם. אני חולמת בהקיץ. Ain't no way in hell.

 כן, המלכה האם, הגברת קרדשיאן-ווסט, מציגה את התוספת החדשה-פירסינג בשפה. הכי שיק, אם עכשיו מדובר ב"אומן 17", השנה היא 1999, ובלעתי חמישה כדורי אקסטזי ששטפתי עם גרייגוס.

 זה כבר מהזדמנות אחרת. קים קרדשיאן, קניה ווסט ונורת' ווסט הלכו לראות "מפצח האגוזים". מופע בלט, כן? קים קרדשיאן הגיעה עם קפוצ'ון. קפוצ'ון שעולה 700$ הוא עדיין קפוצ'ון. האישה עשתה קריירה מללכת במורד הרחוב, בשביל סיבוב דאווין לפפראצי, עם שמלה צמודה-צמודה-צמודה, דאבל-ספנקס, עקבי סטילטו, ושכבות טיח של מייק-אפ. איך *היא*, מכל האנשים, נתפסת underdressed?

תודו שכיף שהיא יצאה מחושך לאור, שעשה נסים לאבותינו, בימים האם בזמן הזה, אמן, מעוז צור ישועתי.

עוד יום עבר, השפתיים והלחיים של קלואי קרדשיאן גדלו עוד קצת. נכון אנשי זאב הופכים לזאב פעם בחודש, כשהירח מלא? אז קלואי היא אשת קרפדה. מעניין אם יש דבר כזה.

הנה קריס ג'נר ואמא שלה. כן. אמא שלה עדיין חיה. שתדעו שגם אמא של קייטלין ג'נר עדיין חיה. הסבתות של קנדל וקיילי מתקרבות לגיל 90, ועדיין חיות. כנראה יש שם אחלה גנים, לאריכות ימים. אל תבנו על זה שהן ייעלמו anytime soon.

 לפני כמה ימים, לינה דנהאם גרמה לשערוריה, #6789876. משום מה התפלק לי, ולא דיווחתי על זה. היא אמרה "לא, מעולם לא עברתי הפלה, אבל הלוואי שהייתי עוברת". כמובן שאלפי אמריקאים מה-Tea Party, כל מיני מצביעי טראמפ, זעמו עד מאד. זה כאילו, היא אומרת "אוי, אני כל כך ליברלית! אני קמה בבוקר ליברלית, עושה פיפי כי אני ליברלית, מכינה קפה כי אני ליברלית".

זה בא ביותר טרחנות? כלומר, Don't get me wrong. אני בעד הפלות. אם אישה בהריון והיא לא רוצה את התינוק, עדיף שתפיל. כלומנר, שתהיה לה הזכות והיכולת להחליט. יחד עם זאת, מכאן ועד לרצות לעבור את החוויה? שמים וארץ.

 כבר אמרתי את זה, ואני אגיד את זה שוב-בגלל אנשים כמו לינה דנהאם, עושים צחוק מכל הליברלים.

 אמריקאים מלוקקים שאומרים משפטים מעפנים כמו Christmas is all about giving back, גורמים לי לרצות להרים צ'ייסר של מים מהירקון. יחד עם זאת, הנה ג'ניפר לורנס, עושה ולא רק מדברת.

מי שפחות תרמה לקהילה, ויותר תרמה לעצמה לתדמית של מפלצת התבל, היא ג'ניפר לופז. כמו שאני מכירה אותה, אין מצב שזה לא איזה שועל או חתול, שקיפדו את חייהם בשביל המעיל הנ"ל. שנאמר, Fur is worn by beautiful animals and ugly people.