בוקר סקסי, אפילו שהשעה 13:09.
קיילי ג'נר, אשת החתול, צ'יפרה אותנו בתמונות ברזולוציה של טלפון נוקיה מודל 2001.
1)קארה מדוגם וגיאומטרי כזה עושה לי שתי אסוציאציות- או רובוט או פורנו.
2)היא התלבשה כמו trubute מ"משחקי הרעב". וואו, עכשיו חלף לי ויז'ן במוח. תארו לכם כל האחיות קרדשיאן היו משתתפות ב"משחקי הרעב". לא הסרט. התחרות עצמה. וואעליה, זה היה יכול להיות אחד הדברים הכי גדולים ever.
והפיקסלים, מה איתם?
אני חושבת שמרוב שקיילי ג'נר מסתובבת עם פאות, השיער האמיתי שלה לא נושם, והוא קמל. בטח הוא נראה כמו שיערות ערווה של סוס. משהו כמו צביקה פיק. זה מה שקורה לה מתחת לכל הפיאות המתחלפות.
הנוהל הקבוע של סלבס מהוליווד-לעבוד עם צ'ק-ליסט של כל טרנד חם מהחודשים האחרונים, ולסמן וי אחד-אחד.
1)צבע קקי? צ'ק.
2)חולצת בטן בשילוב מכנסיים בגזרה גבוהה, ככה שהחלק שבחוץ הוא הסרעפת? צ'ק.
3)קטיפה? צ'ק.
אז קנדך ג'נר.
הנה עוד הוכחה שסלבס נוהגות להעמיס טרנדים כאחרונות קורבנות האופנה, בלי לחשוב פעמיים אם זה נכון להן או לא. סלינה גומז מסתובבת לה חופשי, מאז שהיא וריהאב כבר לא. אז את ההתמכרות לריספרדל היא החליפה בהתמכרות למזרקים שממלאים את השפתיים העליונות שלה במים משלולית בצד הכביש. השפתיים העליונות שלה אומרות היוש לאף. הו, הייתי אומרת משהו, אבל הכאב ברשתית שלי גורם לי להיות לא מרוכזת.
בשני סיפורי ליבה אני רוצה לעסוק בפוסט זה, ובשניהם אותו העניין-מאבק גירושין כעור וכואב, ובמרכזו ילד מוכה גורל. הראשון מביניהם הוא אומה תורמן. נתחיל עם זה שהיא הלבישה לכל שלושת ילדיה שני שמות משפחה. אמהות שמלבישות לילדים שלהן שני שמות משפחה זה משהו שחורה לי מעבר לכל דימיון. אני שונאת את הביטוי פמינאצי, אבל בעיניי כאן בדיוק עובר הגבול בין פמיניסטית לפמינאצית. "כן, העולם סובב סביבי, ועל כן, אני קוראת תיגר על מוסכמות, וזין בעין. הילד שלי יסתובב עם שני שמות משפחה. אם זו בת וביום מן הימים היא תתחתן-אז שלושה שמות משפחה! הידד, אני כה פמיניסטית, אני אישה משוחררת, איזה כיף!". איכסוש.
בכל אופן, לענייננו. אייטמים על מאבקי משמורת הם אייטמים שאני מדלגת עליהם ב(חוסר) אלגנטיות, בדרך כלל. הם אייטמים עם מלא פרטים קטנים, הסתעפויות, שפה משפטית, באופן כללי הם אייטמים מרובי מלל, ולכן-בשלב מסוים קצת יוצא לי הטעם מהחיים, ואני מרגישה שאני קוראת מאמר באוניברסיטה ולא משהו שאני עושה לכיף שלי, כמו רכילות. על כן, אני מתרכזת בכותרות בלבד.
אז מסתבר שאומה תורמן הכניסה למחזור הדם שלה בית מרקחת שלם, ושטפה את הכל עם מלא אלכוהול. כן, סבבה תפוזים, שחקי אותה פמיניסטית עד מחר, אישה משוחררת, משכלה וחזקה. אם את כזו, למה את עושה טעויות של trailer park white trash? של redneck שמצביעה לטראמפ? ספרי סיפורים עד מחר על כמה שאת פמיניסטית שמלבישה לילדים שלה שני שמות משפחה. בינתיים, עורכי הדין של בן זוגה לשעבר התבכיינו על זה שהיא שולחת את הילדה למעון שעולה 25,000$ לשנה, ואילו עורכי דינה של אומה תורמן מציינים שהייתה פעם שבה הילדה נשארה לבד כשהיא באה לבקר את אבא שלה. עם שני פרטי המידע האחרונים שאני לא יודעת מה לעשות, איך לעבד אותם.
אנשים כמו רובין תיק הם פשוט טרולים. כולנו מכירים אנשים כאלו. אנשים שאני לא מוצאת דבר חיובי אחד להגיד עליהם. כמו דוד ביטן. רק דברים שנעים על הציר בין רע לקטסטרופה. אנשים שכל התכלית שלהם היא לקחת את האנרגיות הטובות שלי ולהפוך אותן לאנרגיות רעות.
מסתבר שדמי לובאטו היא לא לטינית. היא בכלל תימניה. אז הנה היא, בדרכה לחינה. אגב, טרגדיוש, אם כבר בחינה עסקינן. מעולם לא הייתי בחינה. גם לא במימונה. חור בהשכלוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה