אני 3> צומי

אני רוצה לנסוע לדובאי. באמת. סלבס כמו לינדזי לוהאן ופריס הילטון חולות על האמירויות. נראה לי פצצה. בכלל-ממקום שמכיל בתוכו את המילה דוב, רק טוב יכול לצאת. 

אז קים קרדשיאן פקדה את דובאי. בניגוד לבגדים שהיא לבשה במעט הפעמים שהיא אווררה את הוודג' מאז השוד, הפעם היא חזרה לסורה. צמוד, צמוד, ואם אפשר, אפילו יותר צמוד. אני רואה את הטחול שלה. אם להיות כנה-אני קצת שמחה בשבילה, כי זה אומר ש-she's back at it. היא על הסוס.

הפעם אני מקווה שהמאבטחים יותר מהימנים. אני מקווה שהיא לקחה איזה יוצא סיירת.

טוב, דנתי ודשתי עד עפר באהבה שלי להארי פוטר. נכון, לספרים. ככה זה כל מעריץ הארי פוטר אמיתי. אנחנו מרגישים שהסרטים לא מגרדים את הקרסוליים של הספרים. אנחנו מרגישים שהסרטים משנמכים את הספרים כאילו אין מחר. אי לכך, אין לי בעיה להודות קבל עם וחמישה קוראים-את הסרטים ראיתי בין פעם אחת לפעמיים, כל אחד.

יחד עם זאת, אני מרגישה סנטימנטים לסרטים, ואין טעם להכחיש. אני מרגישה שהשחקנים מהסרטים הם כמו חברי ילדות שלי. בכל אופן, אז דברים שרופרט גרינט עשה מאז סוף הצילומים של הארי פוטר, שיצא ב-2011:

1)התמסטל.
2)התמסטל.
3)עוד קצת התמסטל.

עכשיו כבר לא. תראו, הוא הצטלם לסדרה חדשה שנראית מגניבה למדי, Snatch. אני מודה שלא ראיתי את הסרט המקורי. אני גם מודה שזה נראה כמו הגרסה האנגלית של Trainspotting. עכשיו הולך לבוא וידוי מצמרר. שבו כמו שצריך במקומותיכם:

אני שונאת סרטי וסדרות פשע. כל מה שקשור בפשע, מאפיה, וכן הלאה-לא בשבילי בכלל. הסיבה לכך היא די פתטית. אני פשוט לא מבינה מה הולך. מה מו מי, מי נגד מי. אני כל כך מבולבלת ממה שהולך עם הז'אנר הזה, שפשוט פיתחתי אנטי וזנחתי אותו. יש פשוט ז'אנרים שלמים שהם לא לטעמי. אותו כנ"ל גם לגבי סרטי קומיקס, אבל זה כבר סיפור אחר.

 הו, קנדל ג'נר, מדוע גופך כה הורס? סוף סוף מישהי שהשתה צ'ק אין ברחם של קריס ג'נר, שאין לה גרם מיותר של ריפוד-טבעי או לאו-בגוף. התוצאה? לא התייחדה עם פחמימותיה מאז הימים בהם אולמרט היה ראש הממשלה.

 מכירים משחק חם-קר? אז חם, מתחמם, לוהט, הריב של אביב גפן ואייל גולן. אני חושבת שהקשר של הנסיך הארי ומייגן מארקל מתחמם מרגע לרגע. מרגע לדודלי. לראיה-מייגן מארקל וקייט מידלטון נפגשו. כמובן המלעיזים התחילו להפיץ אייטמים מפוברקים על bitch fight, אבל אני מתעלמת. עם כל הכבוד, יש לי ניסיון של שנים בתחום הרכילות, אני יודעת מתי רכילאים מדווחים מדמיונם הפרוע ומתי לא.

 עוד צמד חמד שישב על צ'ייסר טרופית היה קורטני קרדשיאן וג'סטין ביבר. אני חושבת שבניגוד לכל הרכילאים שמנסים לנפח את זה לכדי רומן, הם סך הכל friends with benefits.

 לצאת עם אמא, גרסת האחיות חדיד: שיק, גלאם, סוואג.
לצאת עם אמא, גרסת עבדתכם הנאמנה: אני נוסעת איתה לרמי לוי, מיד אחרי שיעור ריקודי עם, היא נועלת נעליים אורתופדיות, ומוציאה משקית ניילון בקבוק דיאט ספרייט שהיא מילאה בו מיץ פטל.

 המוח שלי עדיין מעבד את מה שקורה עם הלוק של בלאק צ'יינה. פשוט האונה הימנית שלי במצב של שיתוק.

 אני יכולה להגיד לכם מניסיון, להעלות תמונה עם onesie זה מתכון מובטח ללייקים. סתם, גם להיות ג'ון לג'נד, כריסי טיגן וקורטני קרדשיאן בפריים אחד.

 ואם מדברים על שלישיה לוהטת באותו הפריים, אז בראד פיט, כריס קורנל וסטינג.

 אני בהתחלה חשבתי שמה שמיילי סיירוס לובשת זה צעיף מפוליאסטר/חומר סינתטי ברמת על-חלל כזה או אחר. ככל שאני בוהה בו יותר, זה נראה כמו עצמות. זה כאילו "תראו, לקחתי את כל האויבים שלי והכנתי מהם...פריט לבוש בלתי מזוהה".

 הו, פינק, למה לא כל הסלבס מושי-מושי-מוש-מוש כמוך?
סתם. אם זה היה ככה, לא היה לי על מה לכתוב.

 אנשים ש-slaying בבגדי ספורט-ג'יג'י חדיד.

 אנשים ש-slaying בבגדי ספורט-אדריאנה לימה.

ברצינות. איך אפשר להיראות כל כך fab בבגדי ספורט? אני עכשיו הייתי בשיעור עיצוב בחד"כ, כל מה שחשבתי זה "אני עושה כפיפת בטן, שומן נשפך לי מצד ימין. שומן נשפך לי מצב שמאל, שומן נשפך מהמרכז, שומן, שומן, שומן, משמעות החיים היא לא 42, היא שומן"