הייתי בשיעורי TRX אמש והיום, אחרי 12 יום ללא אימונים. התוכעס שלי כואב שזה לא אמיתי. כמעט השתבצתי באימונים, הזדכיתי על הציוד, אך מה שאני אומרת לעצמי כשקשה באימונים, זה כמה אני אוהבת לראות דוגמניות וסלבס וכמה שהן מביאות לי מוטיבציוש.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה WHR טוב. זה waist-hip ratio, אם לא ידעתם. זה היחס בין המותניים ובין האגן. תראו איזה כיף לג'יג'י חדיד שהמותניים שלה רזים. הרגע חשבתי על משהו. אלמלא הכיבוש, אבא שלה לא היה נמלט מעזה לארה"ב, לא היה מכיר את אמא שלה, וג'יג'י חדיד לא הייתה נולדת. זה היה מצערוש. טוב. אולי קנדל ג'נר הייתה מוצאת לה חברה אחרת, במקומה.
אגב קנדל ג'נר, עכשיו היא וג'יג'י חדיד עשו איזה פוטושוט מכוער. מה זה מכוער? סג'עיה אחרי הפצצה. אתם יודעים מה מוציא אותי מדעתי? יומרנות. מגזין W חש שהוא אמנותי. כאילו "כן! תראו אותנו! אנחנו כה אניני טעם! להלן אמנות אמנותית במיוחד שצריך להיות אינטליגנט כדי להבין! למצוא את היופי בכיעור ואת הכיעור ביופי". קקי על הפרצוף שלהם. רבאק. אנשים רוצים לראות תמונות של דוגמניות במגזין. זו תרבות פופולרית. לא מוזיאון. אין שום דבר אמנותי. רק חיב"סיות.
השמלות שלהן מזכירות לי את העיצוב של המטבח שפעם היה לנו. המטבח נבנה סביב שנות השמונים, אולי לפני.
עוד תמונה גרועה
קריס ג'נר מקדמת את ליין השפתונים של הבת שלה. לא יודעת איזה צבע פה אני אוהבת יותר-זה שנראה כמו היום הראשון של המחזור, או זה שנראה כמו היום השני של המחזור.
זוהי אירינה שייק, החברה של בראדלי קופר. רמת הפוטושופ-רוסיה הסובייטית.
קיארה פראני עושה לי את המוות. באיזו סיטואייש אפשר ללבוש סריג תכלת עם ג'ינס בהיר? הצבעים לא משתלבים לי טוב בעין, הם דומים מדיי אחד לשני. התוצאה-אולפנה בתפוח.
הבנו שמדונה ופילרים הם BFF's והיא שותה צ'ייסר בוטוקס כל לילה לפני השינה. הקטע הוא למה להעלות סלפי בתאורה כל כך לא מחמיאה? אישהו אי.טי. יושב לו, עצוב, ואומר bitch stole my look. היא נראית כמו משהו מהחלל החיצון.
אני אסיים את הפוסט בנימה חיובית. שרירי הבטן של נינה אגדל מוסרים ערב צח וערב זך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה