All the Rage

ברוכים הבאים בצל קורתי. אני מקווה שמשכתי את תשומת לבכם עם תמונה של דונלד טראמפ מנשק כלב ים.

הוכרזו המועמדים לאוסקר. אני מבסוטה עליהם. זו הרשימה המלאה. דברים שאהבתי, כמו כולם:

• La La Land. פי אלף יותר La La Land. סרט מוש. ההצלחה הפנומנלית שלו, 14 מועמדויות, מצביעה על שני דברים, בעיניי - קודם כל, אנשים רוצים משהו מעבר לקומיקס וגיבורי על, שנית, אנשים לא רוצים סרטים גבוהי-מצח, פלצנים ו- critically acclaimed. הם רוצים משהו פשוט וכיפי. משהו שיגרום להם להרגיש טוב. זוכרים שיצא "האביר האפל", ואז מלא מלא סרטים רצו לחקות אותו? אמרו "אני רוצה אפל-אפל-אפל כי אפל זו המילה החמה, אפל זה all the rage של סוף העשור שעבר/תחילת הנוכחי"? אז כולי תקווה שעל אותו המשקל, יחקו את La La Land ויתחילו ליצור סרטים בסגנון וינטג'. זה אחלה. חולה על מיוזיקלס.
• מריל סטריפ קיבלה את המועמדות ה-20 שלה.
• 7 מתוך 20 המועמדים בקטגוריית משחק הם בלתי-לבנים. זוכרים את שנה שעברה ו-Oscar-so-white? אז פנו מקום ל-Oscar-so-diverse.
• מתי אני כבר אראה Moonlight? הבשילו התנאים. הוא all over בעונת הפרסים, ואני משתוקקת.

סיימנו לדבר על דברים עם קלאס וטעם, כמו אוסקר? הבה נדבר על האחיות ג'נר והאחיות חדיד.

 

מסתבר שהייתה תצוגת אופנה של שאנל בשבוע האופנה בפריז. במחילה מכם, אינני מבינה. שבוע האופנה בפריז לא היה באוקטובר? קשה לשכוח את המועד, כי אז חל מאורע השוד של קים קרדשיאן. מילא אם היה שבוע אופנה באפריל, בדיוק חצי שנה אחריו, הייתי אומרת "טוב, אחד מהם היה של קולקציית קיץ 2022 והשני קולקציית חורף 2022". כי ככה זה באופנה. הם מקדימים בהגזמה. אבל לא. בכל אופן, שאנל הוא המותג החביב עליי בתבל, ואני מאובססת על קארל לאגרפלד.

 

בלה חדיד. פייר? אם היה לי עכשיו תקציב בלתי נגמר, הייתי קונה חליפת חצאית של שאנל. זה ב-bucket list שלי. אבל אתם יודעים מה יקרה ב-100%? אם ביום מן הימים יבשילו התנאים, אני אקנה, כעבור חודש אני אשמין כמו בלון, והחליפה יותר לא תעלה עליי לעולם. צפוי.

זוכרים שסביב 2005 היה טרנד כזה של חגורת מותן עבה מפלסטיק? אז הוא קם מן המתים. להלן- לילי רוז דפ.

כל זה נחמד ויפה, אבל בואו נדבר על השמלה שבלה חדיד לבשה באפטר-פארטי. העניין הוא פשוט. היא שבורת לב כי The Weeknd זרק אותה. מה עושים? נותנים לבנות לדבר. אין מילים בלקסיקון שלי כדי לתאר את ההשתוממות שלי מהבגד. כאילו, היא קמה בבוקר ואמרה "מה בא לי ללבוש היום? הו כן. את הפטמות שלי. הידד". אולי זו מחאה נגד הכיבוש. פטמות נגד הכיבוש.

 מי שלא נותנת דרור לפטמות שלה כמחאה על הכיבוש היא קייט מידלטון, אהובתי. היא הלכה לביקור מלכותי בהוספיס לילדים. סליחה על הבורות, אבל הכוונה היא ילדים שחולים במחלות סופניות והולכים למות? הכי סימפטי שלה.

 אני מצטערת לבשר לכם שפראדה, החתול של פרי אדוארדס מ-Little Mix, גרגר את הגרגור האחרון שלו. אני גם מצטערת לבשר לכם שאני היחידה בארץ שיודעת מי אלו Little Mix.

 ג'יג'י חדיד, בניגוד לאחותה, לבושה.

 טוב, זה סיפור שאני לא יודעת איך לאכול. פריס ג'קסון. בשלב מסוים התחלתי לדלג על אייטמים עליה. ניסתה להתאבד, לא ניסתה להתאבד. התמכה לסמים, לא התמכרה לסמים. עכשיו היא פותחת את הפה ומספרת איך לדעתה אביה, מייקל ג'קסון, נרצח, ולא, נגיד, היה לו מפעל "טבע" שלם בתוך מחזור הדם. ככה זה כשרוצים צומי.

Weekend Round-Up

היי היי.

משעמם לי בחיים, אין לי ממש מה לעשות, אז אני נוברת באתרי הרכילות המועדפים עליי: Daily Mail, Perez Hilton וחשבונות הטוויטר והאינסטגרם של המפורסמים החביבים עליי.

הנה סבב קצרצר וקולע של סופ"ש. זה תמיד מעצבן אותי שסופ"שים הם איטיים, בכל מה שקשור לרכילות. עכשיו פרשיית השוד של קים קרדשיאן דועכת וגם הגירושין של בראנג'לינה נהיו אייטם שקצת פחות כיף לקרוא לעומת לפני שבועיים, אז הנה סתם, כמה תמונות, על הדרך.

ביונסה מצטלמת ל-Kill Bill, Vol. 3-Kill Becky.

פייר, אני בכאבים. הלב שלי נשבר למיליון חתיכות. מאז השוד של קים קרדשיאן במהלך ראש השנה (אגב, תודה לכם, משפחת קרדשיאן, שבזכותכם היה לי מה לעשות בימי החג המשמימים), יש מעט מאד קרדשיאן ברשתות החברתיות. כל מה שנשאר לי בפיד באינסטגרם זה תמונות של אנשים מהמפרץ הפרסי שעשיתי להם follow בטעות, במסגרת החיבה העזה שלי לקניית לייקים ועוקבים דרך האפליקציות המיועדות לכך, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. בכל אופן, קים קרדשיאן בגלות מרצון, אז נשארה לי תמונה-למעשה, תמונותיים-של קיילי ג'נר, בטיול היומי שלה לשום מקום. אולי לקנות סטרפ-און לחבר המגעילול שלה, טייגה, פשוט כי אני סבורה שאין לו זין. איך אני אוהבת לראות תמונות של קיילי ג'נר. זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, בכל פעם שאני רואה תמונה שלה. כבר 26 שנה שאני מנסה לגרום לתוכעס שלי להיות יותר קטן. היא רק מנסה בכוח ובאמצעים מלאכותיים לגרום לתחת שלה להיות יותר גדול. לא ברור, העניין.

מה שכן, בכל פעם שאני רואה את לילי רוז דפ, אני מתחרטת שאני לא פראנית, כלומר ניזונה מאנרגיית השמש. אני חושבת שזה ממש נחמד להיות מיליונרית. ההורים שלה מצאו דרך לגרום לילדה להיזון מפוטוסינתזה.