טראמפ, קרדשיאן, שדיים

כי אין כמו כותרות צומי, כיאה להיותי ילדת כאפות. זה תמיד מזכיר לי איך כשהייתי בתיכון, בשיעורי ספורט היה איזה ילד כאפות שתמיד ישב והסתכל על הבנות רצות וצעק להן "ציצים קופציצים, ציצים קופציצים" כי יש אנשים שפשוט מכורים לצומי. אבל מספיק לדבר עליי.

אז יש איזשהו טרנד כזה, חזיות שקופות. כאילו, אם קיילי ג'נר מעלה את what her mamas gave her. זאת אומרת, what her plastic surgeon gave her בטופ 99% שקוף, אין צורך לפקסל את זה. לא. אין פה פטמה. זה בגד legit לחלוטין. בעצם, זיבי. זה לא שאני מאמינה בפיקסלים או בצנזורה.

יש קליפ חדש לבריטני ספירס. בריטני היא הסלב הראשון שאי פעם הערצתי. אני זוכרת שפעם, בתחילת המילניום, כש-MTV עוד היה ערוץ לגיטימי ורלוונטי, הודיעו "בעוד שבוע, בשעה 14:00, יוצא קליפ חדש לבריטני ספירס" וזה הרעיד לי את השחלות הלא מפותחות דאז. כעת? שכחתי את הקליפ דקותיים לאחר שצפיתי בו.

 דיברתי על הרטטת שחלות? אז הנה אדי רדמיין בפרמיירה של Fantastic Beasts בבייג'ין. מאז שצפיתי בסרט, לפני 48 שעות, המוח שלי לא עוצר. הוא בהיפר כמו ילד שאכל עוגת הבית שלמה וצריך לדחוף לו ריטלין לתוך התחת. אני רק חושבת הארי פוטר-הארי פוטר-הארי פוטר. זה לא יהיה ספוילר, כי רואים את זה גם בטריילר, להגיד שכל העניין של ה-Deathly Hallows הוא בעל חשיבות בסרט החדש, והתחילו לי תהיות, מחשבות בעניין, על כל הסיפור של הנבל החדש בעיר, גרינדלוולד, הידוע בכינויו לורד וולדמורט 1.0. אי לכך, היום ראיתי את הסרט של הארי פוטר 7, על שני חלקיו. 4 וחצי שעות של שכרון חושים. יחד עם זאת, לא קיבלתי מענה לכל השאלות שלי. משהו במוח לא לגמרי יושב טוב. זה עניין של Fine tuning של מעריצים כבדים, כמוני. בכל זאת, הגיע הזמן שאני אקרא שוב את Harry Potter and the Deathly Hallows. עברו שנים מאז שקראתי אותו, פשוט כי זה ישרת את המשך העלילה של סדרת הספרים החדשה.

מסתבר ש-FB צפוי להגיע ל-90 מיליון דולר בפתיחה. עכשיו, שיעור קצר במספרים. כשאומרים פתיחה, מתכוונים כמה סרט מסוים עושה בימים שישי, שבת וראשון בארה"ב. למען האמת, אני פעם שמעתי שהמדד הכי רווח גם כולל את קנדה. אולי. אבל בכל מקרה, הם קוראים לזה domestically. ברור. כי ארה"ב היא מרכז העולם. Excuse you! בריטניה היא מרכז העולם. איך המורה שלי להיסטוריה פעם קראה לבריטניה? הארץ שבה השמש לא שוקעת אף פעם. בכל אופן, פתיחה נאה ביותר, ואין ספק שמותג חזק כמו הארי פוטר יביא די והותר צופים גם מעבר לארה"ב, ובכל זאת-טיפה התאכזבתי.

רק שתדעו-הפתיחה הכי חזקה בהיסטוריה לסרט בארה"ב בסופ"ש אחד הייתה Star Wars: The Force Awakens, עם 247 מיליון דולר. זיבי! Star Wars זה נחמד והכל, אבל איך אפשר להשוות בין הארי פוטר ו-Star Wars? הארי פוטר זה החיים עצמם.

בהזדמנות זו-הנה ג'וני דפ, נרתם לאיזו מטרה טובה וגורם לי לגלגל עיניים כל כך חזק עד שהאישונים שלי נתקעים למעלה ולא זזים יותר. מצאתי לו שם. אתם יושבים? Master of Death. הו, זה כה מתאים לו. הפצצתי, ויצאתי גם Potterhead ממדרגה ראשונה.

 וזו איירלנד בולדווין. זוכרים שאני כופרת בקיומה של אירלנד? אז אני גם כופרת בקיומה של איירלנד בולדווין. אני לא אוהבת את אלק בולדווין, אבא שלה. אם יש אייטם עליו, אני מדלגת בנונשלנט, כי הוא בלתי מעניין.

 מיילי סיירוס, כנראה חושבת שהיא הספייס גירל השישית, כי זו הדרך היחידה להסביר את הפלטפורמות העגמומיות. לא נורא, המראה הנאה ביותר של הדוש-פייס שלצידה, ליאם המסוורת', מפצה על עגמת הנפש.

 הנה ג'ניפר לופז בלוק מס' 1 מהגראמי הלטיני.

 והנה היא בלוק מס' 2. הלוק השתנה, הבוטוקס במצח לא זז לשום מקום.

הנה ג'ניפר לופז באיזה מגזין כזה או אחר. 

 מכירים את זה שאתם בתורנות ברפת, ובדיוק אתם צריכים למהר לשטיח האדום? אז אריאנה גראנדה. מרוב שהיא מיהרה, היא לא שמה לב שרואים לה את הצד הימני של הפנים. אצלה זה ייהרג ובל יעבור-אסור בתכלית לצלם לה את הצד הימני של הפנים, העבריין ייאלץ לתת את הדין. לא המצאה שלי.

 תגובתה של ג'יג'י חדיד לחוק ההסדרים.

 הנה איגי אזליה, במה שנראה כמו תמונה נטולת תחתונים. זה מזכיר לי ימים עברו. בסביבות שנת 2007-2008, צילומי upskirt היו all the rage. בכל פעם שסלבית לבשה שמלה, פפראצים נשכבו על הכביש כשהיא יצאה מרכב, וכיוונו את המצלמה ישר לצוואר הרחם שלה. בריטני ספירס, לינדזי לוהאן ופריס הילטון היו ספציות בזה. לא הייתה יציאה אחת שלהן שלא נגמרה במשטח פאפ. הטרנד הזה נמוג לתוך עצמו, וחבל. אני מצרה על כך, בתור חובבת סנאף, דברים קיצוניים, גרפיים ומגעילים.

 לא יודעת מה להגיד נוכח התמונה הנ"ל. אני עדיין חושבת על הארי פוטר.

 אה, כן. נזכרתי מה רציתי. הגעתי למסקנה שהאחוריים הקרדשיאנים נראים כמו תאום פרזיטי.

 סתם, אם מדברים על פרזיטים. רק רציתי לציין שמסתובבים להם בעולם אנשים עם הגנים של דונלד טראמפ, והעולם שותק.

 יש סיכוי מסוים שתזכו בלוטו. יש סיכוי מסוים שברק יכה באותו המקום פעמיים. יש סיכוי שתלכו ברחוב ופתאום ייפול עליכם פסנתר. יש סיכוי שאמילי רטאייקובסקי תהיה לבושה.

 יש קלפי חדש לשאקירה וטרם מצאתי מספיק סבלנות כדי לראות אותו.

 כן. רואים קצת מהפטמה של קיארה פראני.

 זה כה נחמד שקרלי קלוס מצטטת משיר של טיילור סוויפט ב-caption. היא פשוט חברת אמת. כלומר, minion אמת.

זה לא ייאמן איך קנדיס סוונפול נראית כמו הבייביסיטר, או הדודה המאגניבה של התינוק, ולא כמו אמא שלו.

חוסר איזון קוסמי

קודם כל, הרשו לפי לפצוח בחדשות טובות. חנוכה הקדים בחודש וקצת. קרה לי נס פאקינג חנוכה. פתאום הקאונטר שלי הראה קפיצה משמעותית בכמות הכניסות לאתר. אין. אני בדרך לשבור את האינטרנט.

זה עתה גיליתי מסורת חדשה באינסטוש, שאין לי מושג איך לא הכרתי עד כה. #WCW. זה #WomanCrushWednesday. קניתי. אז הנה נשים שאני מתאבססת עליהן. 

אז גם היחסים שלי עם האחיות קרדשיאן הן אובססיה. לא קראש בשום אופן, אך אובסס גם אובסס. אז הנה קורטני (משמאל) וקלואי, מדגמנות גלוטאוס מקסימוס לסנאפצ'ט. לא. התחת של קלואי הוא בגודל של ישות ריבונית. המדינה ה-194 באו"ם.

 אבל כל זה לא מעניין. בעולם עם איכות, קלאסה, שכל, אינטליגנציה, יש את Wizarding World (אני עדיין כופרת בעצם השם הזה. לא קולח לי כלל וכלל. קשה לי להגיד "אני מעריצה מספר 1 במזרח התיכון של Wizarding World". לא מתגלגל לי על הלשון). הפריקוולים של הארי פוטר, בקיצור. אז הנה אדי רדמיין ואשתו שהיא לא אני בפרמיירה בלונדון, מדגמנים חוסר איזון קוסמי. איך כל הדברים הטובים-הארי פוטר, לונדון, קור, שטיחים אדומים, שמלות ערב, פפראצי, סלב, התכנסו לתוך מקום אחד, והשאירו את שאר העולם אפור, אנמי וחסר טעם. כאילו כל העולם נהיה לקוני וריקני ונשאב לתוך עצמו, כשכל הדברים שאני הכי אובססיבית לגביהם התכנסו במקום אחד.

אדי רדמיין הורס לי את הבריאות, אדושם! הוא גבר פאשניסט. איך הוא אוהב כל מיני דוגמאות ודפוסים על טוקסידו קלאסי. ממש התמונה במילון מול ההגדרה לג'נטלמן אנגלי.

 רבאק, איך מעצבן אותי שסלבס מגיעות לשטיח האדום אחרי שעות של glam squad ושנים של אלפלפא וקייל, אבל משאירות מאחור את האקססורי הכי חשוב-חיוך. "אני איראה יותר אינטליגנטית ויותר אלגנטית אם אני אסתכל בפרצוף ריקני למצלמה, כאילו אמא שלי הכריחה אותי לבוא לפרמיירה של הסרט שעכשיו הופך אותי ל-A-list ובא לי הביתוש". אז קתרין ווטרסטון.

אגב היא-מסתבר ש-Daily Mail מאמינים בעיתונות חוקרת. הם מצאו סרט אינדי דל-תקציב (סרט אינדי ודל תקציב זה בעצם אותו הדבר) איתה מ-2007, בו היא נותנת דרור לחיות הפלא שהן השדיים שלה. יש לה גוף הורס. תגידו, מעריצי הארי פוטר-תהיתם פעם אם יש איזשהו קסם שבזכותו מכשפות שומרות על המשקל/עושות דיאטה. אין תשובה בקאנון. כן. ככה המעריצים קוראים לשבת הספרים של הארי פוטר. קאנון. כמו התנ"ך. 

לפחות אליסון סודול לא התקמצנה על חיוך.

 מייזי וויליאמס הוזמנה גם היא לפרמיירה בלונדון, והגיעה. זה בלאדי מצער, כי היא לא בסט של "משחקי הכס" אלא עושה לביתה.

 אם מדברים על הארי פוטר, אז הנה אמה ווטסון באיזו פרמיירה/טקס גנרי. גם היא עמוק בתסמונת השארתי-את-החיוך-בבית. אבל אם עסקינן ב-#WCW, אז אין ספק שאני דלוקה על אמה ווטסון.

 הו. מדוע טום הידלסטון הוא זקפה מהלכת? רק מלראות אותו, יש לי שחלות פוליציסטיות.

 הנה משהו שלקוח מסרט פורנו של ממש. הפנטזיה הלסבית היא עניין ידוע אצל גברים, כבר דנתי בנושא. אז הנה, אני פה היום כדי להגשים חלומות. יש דיבור חם שקארה דלווין ואמבר הרד משחקות דוקים ביחד.

 אני דלוקה על קייטי פרי, ואני באמת ובתמים, בלי טיפה של ציניות, מודה שהיא אחת הזמרות החביבות עליי. הייתי נותנת אונה כדי להיות בהופעה שלה. רק מה חבל שהיא לובשת סרבל. סרבל זה בגד שצריך להוציא מחוץ לחוק. עזבו שהיא נראית כמו מעבר חציה.

עוד אירוע, עוד סרבל. מה חבל. אם זו הייתה שמלה, זה היה הרבה יותר סבבה-תפוזים, סבבה-אגוזים.

והנה קייטי פרי במחיצת החבר הכי פחות מעניין מ-One Direction, נייל הוראן, וגם האלסי בתמונה, שהיא אחלה זמרת. אני מצפה למתי שהיא תהיה סלב לגיטימית, ולא רק מוכרת לידעי דבר. צפו פגיעה

 הייתי אומרת משהו על מייקל פסבנדר, אבל בדיוק בלעתי את הלשון שלי ועכשיו אני נחנקת ממנה. נהייתי סגולה כולי, יוצא לי קצף מהפה, אני מפרפרת, לא מגיע לי חמצן למוח, מתתי ועליתי לשמים. ביוש.

 אז אמש היה טקס חלוקת פרסים של מגזין GQ, שידוע בחיבור שלו למיניות גסה ומוחצנת, ופחות לנשים אלגנטיות ועל רמה, כמו אמה ווטסון או ג'ניפר לורנס. בכל מקרה, איגי אזליה הייתה בטקס, ומיד לאחריו לרלרה לאיזה מגזין, ואני מצטטת, I shit you not-"יש לי את ה-vagina הכי טובה בעולם".

 הנה אלכסה צ'אנג, פופי דלווין, ומישהי שאני לא מכירה, בטח גם היא socialite מלונדון, כמו השתיים האחרות.

 כשאת חד-קרן זוהר בחושך כמו אמה סטון, את יכולה ללבוש שמלה שמחוברים לה סלילים של קסטה, ועדיין להיראות שוס. Boy, does she pull it off!

 אמה סטון, ריאן גוסלינג, סרט אחד. זהו זה, אפשר לסגור את הוליווד ולפרוש לדוקים.

 למה מרגו רובי נראית ככה בלי איפור, ואילו אני נראית כמו pizza face? מכירים את זה שלפעמים צץ אייטם שלועג לסלבית שהולכת לה ברחוב בלי איפור? ובכן, לא הפעם.

 הנה אייטם ששימח אותי עד מאד. מסתבר שבזמן הצילומים של הטרילוגיה המקורית של Star Wars, האריסון פורד וקארי פישר היו זוג. כלומר, לא יודעת אם היו זוג. They hooked up. זה ממש לוהט. מטורף. ממש משמח אותי משום מה, למרות שאחרי שניה אני קלטתי משהו. קארי פישר היא עפיפון בלי חוט. כל קשר בינה ובין בני תמותה הוא מקרי בהחלט. היא העבירה את שלושת העשורים האחרונים בכניסה ויציאה מריהאב. אולי כדאי לקחת כל מילה שהיא אומרת במאמר מוסגר.

 אמילי רטאייקובסקי ממשיכה לפרגן לנו תמונות מהחופשה שלה.

הו, כן, אמילי, גם אני סובלת ומתייסרת נוכח התמונות הללו.

 אני אלרגית לתוספות שיער. זה משהו שאני בזה לו. בכל פעם שסלבית מסתובבת לה עם שיער יותר ארוך מקצת אחרי הכתפיים, אלו תוספות שיער. משהו בטרנד המעפן הזה גורם לי לאי נוחות. לכן, משמח אותי שסלבית לפתע פתאום חוזרת לאורך המקורי.

 אני פשוט לא מבינה את העניין הזה של caption של מילה אחת.. במיוחד אם היא לא קשורה. רבאק, תנו לי לדבר, לדבר ולדבר, עד שהלשון שלי תנשור מהפה בגלל נמק. אני לא יכולה לתמצת את כל הדברים שיש לי להגיד לכדי מילה אחת.

אין דבר כזה, פוסט נטול ג'יג'י חדיד.

סתם, השילוב הזה של בחורה איטלקיה יפה ופיצה ממש עובד.

גם אני הייתי מסתובבת לי בחוצות העיר עם כתר על הראש, אילו הייתי קיארה פראני.

 כן, ג'ראד לטו חש צורך עז להזכיר לנו שיש לו גוף פצצה, גם כשהוא בתוך דמות הג'וקר, וגם אם Suicide Squad היה סרט מתחת לכל ביקורת.

ניק ג'ונאס, not too shabby.