יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

הכותרת היא שאין כותרת

אפצח בווידוי. אני נשיאת השלוחה הישראלית של מועדון המעריצים של This Is Us. לפני שהתחלתי לצפות הייתי הכי סקפטית שיש. חשבתי שהסדרה תהיה גרסת הדרמה ל"משפחה מודרנית". לידיעתכם - לדעתי "משפחה מודרנית" היא סדרה כל כך גרועה שבא לי להצית את הסט. בכל אופן - This Is Us שבתה את לבי, וזה לא קשור לזה שבשנת 2007 הייתי דלוקה על מיילו ונטימיליה. איכשהו כל פרק אני צופה ומרגישה שיש לי לבנה בגרון כי יש לי דיגי-דיגי שגורם לי לרצות לדמוע מול המסך אבל לא באמת כי זו סדרה של ברודקאסט ואני לא מאמינה שבעידן של HBO, Starz, AMC, FX וכמובן Netflix אני עוד ממשיכה לראות סדרה שלא אומרים בה shit אלא shoot ולא אומרים בה fucking אלא freaking אבל סתם, בא לי לבכות כן באמת. עליתם עליי
וכעת - מה מצב הנכס הלאומי הכי גדול מאז כיפת ברזל? גל גדות לבשה שמלה כעורה למדי (כי בואו - אני לא מאקו או טמקא שצריך להתחנף בביקורת האופנה. אני כמו מתמודד ריאליטי דרג ז' - אני הולכת עם האמת שלי) בפרמיירה של "ליגת הצדק" בלוס אנג'לס. לא נורא. יהיו לה הזדמנויות לתקן עם שמלה יותר פאב בפרמיירה בניו יורק, לונדון ויס פלאנט איילון.
אני מקנאה בבנות רזות. מקנאה ביכולת שלהן לראות ופל בלגי עם קצפת, נטיפי שוקולד לבן וגלידה ולהגיד זיבי. מקנאה בכוח הרצון שלהן. מקנאה ביכולת שלהן לא להיטרף מרוב רעב אחרי שעה וחצי בלי מזון. בכל אופן - המלכה האם של בלוגריות האופנה, קיארה פראני, מעוברת. פייר? הופתעתי שכל הצנרת הנשית שלה עבדה כהלכה כל הזמן הזה. היא נראתה כאילו היא כל כך קלה שהרוח נושאת אותה ממקום למקום ואם אנחנו תץוהים אם היא בצפון איטליה או בדרום איטליה כל מה שצריך זה לבדוק מה כיוון הרוח. אז"ש. מסתבר שבעוד 20 שבועות יגיח לעולם פאשניסט איטלקי עתיר סוואג.
A post shared by Chiara Ferragni (@chiaraferragni) on

החצי הולנדית חצי פלסטינית החביבה עליי, ג'יג'י חדיד (זה פשוט כי אני לא אוהבת את אחותה, בלה) באיזשהו פוסט בינוני וסביר. לידיעתכם, טוקבקיסטים של ה-Daily Mail התחילו ללרלר על כך שהיא החלה במסכת ניסוי וטעיה עם פילרים. בעיקר טעיה. למען האמת, אני לא רואה פה כלום, אבל וואי, חולה על זה ששחקניות מתחילות להשתיל בשפתיים שלהן את האבובים מה"מימדיון". לנפח שפתיים בהגזמה. זה מכער אות והופך את אידאל היופי לקצת יותר בר השגה. כאילו "לא השתלת שתן של קיפודים בשפתיים? כל השאר זה בונוס" שזה נפלא.
A post shared by Gigi Hadid (@gigihadid) on

למראה תמונה זו לא יכולתי שלא לתהות - כלום הגברת קרדשיאן-ווסט משכימה קום, נעמדת מול חדר הארונות שלה ותוהה "הממ, מה בא לי ללבוש היום? קמתי צ'ינצ'ילה, מינק או שועל? יאללה, לא בא לי להשקיע היום. מספיק כפכפי האוויאנאס, קוקו גולגול וארנבת"?
A post shared by Kim Kardashian West (@kimkardashian) on

חברימוס, אין מנוס אלא להודות - יש לנו סלבריטאית חדשה בשכונה - דואה ליפה. היא כל מה שריטה אורה הייתה רוצה להיות אבל לא הולך לה - בריטית מוצא בלקני (למעשה, חיפוש קצרצר בגוגל מעלה שהיא מוסלמית, כפי שחשבתי), לבוש hood טראשי בהגזמה וסוואג של "תראו, אני כמעט ריהאנה". בניגוד לריטה אורה יש לה להיטים בפלייליסט. אגב, שימו לב - 400,000 לייקים ב-3 שעות זה תענוג ששמור לקרדשיאניות ומי שיש לה מינימום 80 מיליון עוקבים. במקרה של דואה ליפה מדובר רק ב-4.5 מיליון. רק. מה זה אומר? שבקרוב מאד נראה זינוק במספר העוקבים שלה.
A post shared by DUA LIPA (@dualipa) on
מכירים את זה שאתם רואים סרט תקופתי מהסבנטיז ואתם אומרים לעצמכם "וואי, מזל שלא חייתי בתקופה הזאת, כל הגברים אז היו לבושים כמו סרסורים"? אז 40 שנה מאוחר יותר, ברונו מארס.
A post shared by Bruno Mars (@brunomars) on
ששש. אני מציעה לכם להיות רגע אחד בשקט. אם תהיו מספיק בשקט, אולי תשמעו את הבטן של הדוגמניות של Victoria's Secret מקרקרת. כל שנה כשתצוגת האופנה השנתית שלהם מתקרבת, המלאכיות פורצות בסדרת וידויים על הדיאטה שלהן - "אני בדיאטת חלב אם ופלמוליב מאז חודש שעבר", "אני עושה חוקן פפסי מקס כל שעה עגולה כבר חודשיים", "אני בלעתי התקן תוך רחמי כדי שיעצור לי את הרעב לפני שלושה חודשים". כל שנה הווידויים שלהן הולכים ונהיים יותר ויותר cray-cray. קלטו.
A post shared by Victoria's Secret (@victoriassecret) on
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , , , , ,

יום שני, 13 בנובמבר 2017

עשיתי, עשיתי, עשיתי, עשיתי

אז...מה היה לנו בשעות האחרונות?
טקס למל"מ וכמה תוספות.

 אפתח בווידוי פתטי עד כאב - אני אובססד לאיוונקה טראמפ. היא נראית כמו ההיא מהתיכון שהיא ממש פופולרית ופתאום היא מנסה להתחבר איתך למרות שאת חנונה ואף אחד לא סופר אותך, רק כדי שאת תגידי לה דברים אישיים שאח"כ תתחרטי עליהם והיא תרוץ להשטנקר עלייך לכל השכבה כדי שכולם יצחקו עלייך.

אודה ולא אבוש - אני מהדור שאובססיבי-קומפולסיבי לבריטני ספירס. נכון, הפעם האחרונה בה שיר שלה תפס הייתה בפרה-היסטוריה, ונכון, היא טרנטה בעולם המוזיקה של כמעט 2018 שנשלט ע"י אד שירן וטיילור סוויפט, אבל מה לעשות? אני ילידת תחילת שנות ה-90, היא הייתה הסלב הראשון שהערצתי, והאהבה שלי אליה כל כך גדולה, שאני כמעט מצליחה להעלים עין מהעובדה שהיא חושבת שזה לג'יט להשתמש בשלל פילטרים בלתי חמודים.
A post shared by Britney Spears (@britneyspears) on

לא, חברים וחברות, התשובה היא לא. אני לא מאמינה שגל גדות היא שלי. נכון, שתינו נולדנו בארץ חמדת אבות, אבל לא גידלתי ורוממתי אותה. לא נתתי לה חצי סנדוויץ' בבית הספר בראש העין. לא ויתרתי לה על סגירת שבת בצבא. אני לא יכולה להתגאות בה. למען האמת - אני אצפה השבוע ב"ליגת הצדק" ללא ספק, אבל בעיניי צפיה בסרט קומיקס, במיוחד בכזה שכולל את בן אפלק בתור באטמן, הולך להיות כמו לעמוד בתור בבנק או ללכת לשיננית. מטלה.
בואו ניקח כולנו שניה ונדבר על דייזי רידלי, פשוט כי אף אחד לא עושה זאת. לאחר התפקיד ב-Star Wars השביעי ועם בואו של הסרט הבא בסדרה, יש משהו שאינני מצליחה להבין - הבחורה שיחקה בתפקיד הראשי בסרט השלישי הכי רווחי בכל הזמנים. היא הייתה אמורה להיות אמה ווטסון פינת ג'ניפר לורנס, אממה? גורנישט. אין צלמי פפראצי שמשתטחים על המדרכה כשהיא יוצאת מרכב כדי לצלם לה את ה-lady parts. גם לא עיתונאים דה לה שמאטע שמחטטים לה בפח האשפה. צהובונים לא משכילים להבין כמה היא טוטאל מוש והלוואי שהיא תהיה אמה סטון עם מבטא בריטי, ובינתיים מדווחים על ג'ניפר אניסטון, שלא היה לה שובר קופות בעשור האחרון. אין לוגיקה. הלוגיקה טבעה  באסלה.
טיילור, טיילור, what will be with you?
תמיד החשבתי את עצמי אדם ורבלי, ומאז ומעולם האמנתי שיש לי חוש הומור משהו בן זונה. מה העניין? טיילור סוויפט היא הקלישאה של הקלישאה, כזו שמשאירה אפילו אותי שפיצלס. הייתי רוצה להגיד משהו על הנרטיב הלעוס של ילדה טובה שהפכה להיות חתולת מין שמסובבת גברים על האצבע, אבל רק מעצם המחשבה על זה שאני הולכת להתבטא בנושא קצת בא לי לחרופ. הומגירל היא הקלישאה של הקלישאה וזה בורינג, ואגב - ה-Apple Music שלי מסכים איתי ולא נותן לי להוריד את כל האלבום החדש שלה. הוא כזה Taylor Swift's Reputation? Ain't no such thing.
A post shared by Taylor Swift (@taylorswift) on

בואו ניקח שניה לדבר על הקריירה של ריטה אורה. היא הייתה אמורה להיות ניקי מינאז' לפחות, אבל איפשהו בדרך נפל לה המגניב. היום היא בעיקר קוראת לפפראצי ואומרת להם "חבר'ה, בואו מחר ב-9:00 לפארק הירקון. אני הולכת להתאמן באוויר הפתוח כדי ש*במקרה* תוכלו לצלם אותי ויהיו לכם יופי של תמונות לסגור את הפינה ביום איטי". בכל פעם שאני רואה כתבה עליה ב-Daily Mail יש לי חשדות כבדים שיש ליחצ"ן שלה מישהו מבפנים במערכת העיתון שמעמיס עליה אייטמים מדי יום ביומו למרות שלא היה לה להיט מאז 2011 כי היא נכנסה לרשימה השחורה של ג'יי זי.

בכל אופן - אמש היא הנחתה את ה-EMA, טקס פרסי מוזיקה בינוני מינוס. לא היו שם שום שמות גדולים - שום ביונסה, אף אד שירן ובטח שלא ברונו מארס. אי לכך נשארנו עם נוע קירל ועם המון-המון צומי לריטה אורה.
A post shared by Rita Ora (@ritaora) on

בואו נדבר ב-60 השניות הבאות על קמילה קביו. שמעתי רק שני שירי סולו שלה ואולי שלושה שירים שלה מימי פיפת' הרמוני, מספיק כדי להתמכר. ככה אני אוהבת את כוכבות הפופ שלי. עם חוצפה. עם pazazz. עם divatude בכמות שמספיקה לכפר שלם. היא לא גבינה לבנה 5% שומן כמו טיילור סוויפט. קמילה קביו היא צ''ולה לכל דבר ועניין, היא ערסית בדיוק במידה, כיאה לעובדה שהיא ילידת מדינת עולם שלישי (קובה היא מדינת עולם שלישי. שמעתי שאין שם אינטרנט), היא פותחת חזיתות עם חברותיה לשעבר ללהקה (שבואו נגיד את האמת - פיפת' הרמוני היא דסטיני'ז צ'יילד של השירותים של "החתול והכלב") ואין איתה רגע דל. ככה אני אוהבת את כוכבות הפופ שלי. הצגה.
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שבת, 11 בנובמבר 2017

Living It Up

כבר אמרתי לכם כמה תענוג לחזור, או אמרתי לכם כמה תענוג לחזור?
לינק
ראשית כל, טרם אמרתי לכם כמה אני מאושרת מהעובדה שקייט מידלטון וקים קרדשיאן מצפות באותו הזמן. שמתם לב פעם לעובדה שהלידות שלהן מסונכרנות? זה כמו ליקוי חמה - כל גורמי השמיים מסתדרים בדיוק בסדר הנכון ליצירת משהו קסום שאי אפשר להתיק ממנו את המבט. בכל אופן, הפעם קים קרדשיאן הבינה שבייבי באמפס יושבים עליה לא טוב ונתנה לפשוטת עם לעשות בשבילה את העבודה. בכל אופן - בעוד חודשיים קי ווסט הקטנה (ככה אני קוראת לה) תצטרף למשפחת הטרלול, ואנחנו? מתמוגגים לכדי שלולית, קל.
לינק

וידוי מרגש לי אליכם - אני לא מבדילה בין דרייק ו-The Weeknd. שניהם ראפרים, שניהם יוצאים/יצאו עם חברות לשעבר במה שהיה ידוע ב-2015 בתור ה-squad של טיילור סוויפט, שניהם  people of color ושניהם מקנדה. חבר'ה, שניכם מגניבים, שניכם אחלה חבר'ה, אממה - הניג'וס הזה שאתם שני אנשים שונים פשוט לא מתגלץ' לי בגרון. חדלו. אנחנו יודעים שאתם אותו אדם, אז די להעמיד פנים.


בכל אופן - ה-multiverse כולו מתעלף על מילי בובי בראון בשנה האחרונה ומנסים למתג אותה בתור אמה ווטסון של דור הסטורי. אני מחבבת אותה. אז הרי לכם דרייק/The Weeknd (סתם, הפעם ספציפית זה דרייק) עם מילי בובי בראון, מנסים לגרום לנו לעשות double tap על התמונה בטלקנזיס. עבד להם הפעם.


לינק

הו, קארה דלווין, לאן זה נעלמת ממני? הדוגמנית הבריטית שמשייטת לה ברמות מגניבות על-חלל נפקדה מ-Daily Mail לאחרונה. ככל הנראה בין היחצן שלה לבין אתר הרכילות מהממלכה עברה חתולה, ויצא שלא קראתי עליה הרבה אייטמים. כלומר, עד פרשת ויינסטיין שהחזירה אותה לחיי וטוב שכך. בכל אופן, ליידיז, אם פנטזתן על הפלגה רומנטית לאי לסבוס, כנראה ככה זה נראה בלומות הכי טובים שלכן.


לינק
ועתה, רכלניי ורכלניותיי, סקר - כלום סבורים אתם כי תינוק בצבע מוקה נמצא בין מעיה של קלואי קרדשיאן? אני פשוט לא מצליחה להחליט. כלומר, מצד אחד אין לנו אקדח מעשן ואין לנו הוכחה לשמועות הסוררות. מצד שני, היא קרדשיאן. איזה מניע יש לה להסתיר התרחשות מהבילה בטלנובלה שהיא חייה? זה לא שהיא אדל או משהו. זה לא שהיא שומרת על חייה הפרטיים בצנעה כדי להתרכז באמנות של, משום שאין כזו. למה לא לזרוק לנו עצם?

לינק
לפעמים, בלילות הקשים, כשקר לי והלב בודד, אני מדמיינת איך בר רפאלי מקבלת את עלייתה של המאמי הלאומית החדשה, גל גדות, ואז העולם נראה כמו מקום קצת יותר יפה.

לינק

אסיים בדבר-מה שמתסכל אותי עד בלי די: אמש יצא לאוויר העולם אלבומה החדש של טיילור סוויפט. ידוע שלגברת יש חוזה עם Apple כשם שלביונסה יש חוזה עם Spotify שבעטיו המוזיקה שלה זוכה לבלעדיות בשרת זה. אם כך - מדוע אין אני מצליחה לחזות בפלא שהוא האלבום החדש של סוויפטי? כלומר, אל תבינו אותי לא נכון - בהיעדר אוזן מוזיקלית, אין לי היכולת להאזין לאלבום שלם. אני יכולה לשמוע שיר אחד ולרצות עד מאד לדפדף הלאה. לשמוע אלבום שלם של אמן זה גדול עליי באלף מידות. אבל בכל זאת - אני חפצה באופציה. אני רוצה שתהיה לי האופציה. אך אבוי, אין זה קורה. רב הוא תסכולי.

פורסם על ידי ב- אין תגובות:

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

Fake News

עשיתי חושבים עם עצמי והחלטתי שהקיץ הקץ. רכילות היא העולם שלי, היא התחום האהוב עליי, אני אוהבת להתבטא בנושא, אי לכך ובהתאם לזאת - הבלוג חוזר לחיים.

 זה לא סוד שמטרת העל שלי היא שהבלוג יתפוס ואנשים יבינו שאני מציגה מוצר שאין בארץ - רכילות עדכנית *באמת*. רוב אתרי הרכילות הישראלים שעוסקים בסלבס מחו"ל מציגים תוצרת קלוקלת, עבשה ובדיליי שלא תואם את העובדה שאוטוטו 2018. לא אני. ברוב אתרי הרכילות בארץ יש מספר מוגבל מאד של אייטמים תוצרת חוץ - אולי שלושה או ארבעה ביום, והבחירה שנעשית היא פשוט לא נכונה. אתרי הרכילות הישראלים בוחרים לנצל את מיעוט האייטמים ליוצאי "בברלי הילס 90210", תכנית שעלתה ב-1990, השנה בה נולדתי. זה לא עדכני, זה לא מעניין. אני לא עושה את הטעות הזאת. אני מכירה סלבס שבארץ הפרובנציאלית שלנו לא שמעו עליהם, אבל אני כן מהסיבה הפשוטה שיש לי חיבור לאינטרנט. הידד!

 אז...Daily Fail, המשכנו.
בינתיים, קחו לכם צידה לדרך, הטריילר החדש של Star Wars, רק כהצהרת כוונות.


פורסם על ידי ב- אין תגובות:

יום שבת, 11 בפברואר 2017

Fifty Shades of Meh

רכילות. אייטמים על איוונקה טראמפ או קריסטן סטיוארט. Cheat days בהם אני אוכלת מלא ממתקים וחטיפים. כולנו מכירים את זה, ויודעים בדיוק למה אני חותרת - Guilty pleasures. אני סמוכה ובטוחה שאתם מבינים היטב על מה שאני מדברת. זה לא כמו לראות סרט שמועמד לאוסקר, כמו Moonlight, שמתגלגל לו באיטיות מהורהרת ואתם מבינים היטב שזה סרט גבוה מצח ואנין טעם. זה לא כמו סדרה חדשה של HBO  או אלבום של קנדריק למאר. צפייה ב-Fifty Shades, כלומר הסדרה כולה, הינה חוויה שגורמת לכם להרגיש כמו רכיכה. חסרי עמוד שדרה. בעלי טעם של hillbilly. אתם מרגישים רע עם עצמכם, כאילו הרגע ירדתם על אריזה שלמה של טופי מ"אושר עד". כואב לכם המצפון עד בלי די. אתם מרגישים שכל ההשכלה שלכם, והידע שלכם, ואנינות הטעם שלכם - הכל הלך לפח ונשטף עם שלל נוזלי גוף. מה שאני מנסה להגיד, זה שזה עתה ראיתי Fifty Shades Darker ואני משתוקקת לפרוק.

 דבר ראשון, מה שהפריע לי בסרט, זה אותו הדבר כמו בסרט הראשון בסדרה. רואים את השדיים של דקוטה ג'ונסון. אם ככה, מדוע לא רואים את הפין של ג'יימי דורנן? מדוע זה לא שיוויוני? אה, כן. כי הסרט הזה הוא בינוני וסביר. הוא לא groundbreaking כמו שעושים ממנו. הוא לא מערער את הסדר הקיים. הוא בסך הכל *עוד* סרט. לא משהו שלא היה קודם.

 כאשר Fifty Shades היה בפורמט של ספר, נוצר פה ז'אנר חדש - ספרות אירוטית על טהרת ה-BDSM. כסרט, הוא vanilla להפליא. הרי אין חדירה ואין איברי מין, רק שדיים. אם היו איברי מין וחדירה, זה לא היה סרט שרואים בקולנוע, אלא פורנו. אם כך - למה הוא כזה חשוב? למה הוא כזה מהפכני? למה הוא משהו שלא ראינו קודם? הוא כן. ראינו כמוהו בערימות. 4 ב-100.

 קראתי את כל סדרת Fifty Shades בשקיקה כשהייתי באוניברסיטה. האמת? קראתי את הסדרה תוך כדי תקופת מבחנים. לא הכי חכם שלי. בכל אופן, הייתי spellbound בשעתו. זה לא יצא לי מהראש. נפלתי חלל לתרבות הנחותה הזאת, והייתי מעריצה ענקית. ככל שעובר הזמן, ככה אני עוברת תהליך של התפכחות. Rude awakening. מה לעזאזל גרם לי להפקיד את האונה מחוץ לחדר השינה שלי ולצלול לתוך סדרת ספרים שכזאת?

 ובכן, זה מביא אותי לנקודה הבאה - הייתי מעריצת Twilight. לא, התירוץ "הייתי טינאייג'רית אז" לא עומד לרשותי, פשוט כי התוודעתי לסדרה בחודשים שבין סיום התיכון לבין הגיוס שלי, בשנת 2008. גם אז הייתי משולהבת, גמעתי את כל הסדרה באקסטזה, וזה לא יצא לי מהראש. טוב, כולם יודעים ש-Fifty Shades מבוסס על Twilight. כמו שמכירה את שתי הסדרות לפני ולפנים, אני אעיד, שלמעט העניין עם הערפדים, יש בין הסדרות הרבה מן המשותף. אישה בינונית וסבירה, ומולה גבר חזק. הוא נותן את הטון. הגבר בשני המקרים הוא מעל האישה - בגיל, בניסיון, במצב הכלכלי. הוא מחליט על מערכת היחסים, והאישה? היא פשוט מתמסרת לגבר ולמה שהוא אומר. אני לא אומרת שאין לה דעה, פשוט הדעה שלה היא במקום השני. היא פשוט זורמת עם הגבר ומאפשרת לו לקבוע עליה.

 זה מה שמוביל אותי לאחת מהבעיות העיקריות עם Fifty Shades, הסדרה ככללותה. היא מציבה סטנדרט לא אפשרי. לא, לא מבחינת סצינות הסקס, לא מבחינת הסיפור הקלישאתי של גבר-עשיר-ומסתורי-עם-נפש-אפלה-שפוגש-בחורה-בתולית-ומושיע-אותה. אני סבורה שהדבר השני הכי גרוע ב-Fifty Shades הוא יצירת האשליה שאישה יכולה לשנות גבר, לביית גבר, לעשות לו 180 מעלות. הרי בסדרה אנסטסיה התחילה עם גבר שרק רוצה להצליף בה ולקשור אותה, וסיימה כשהיא והוא נשואים עם ילדים. לא. אולי זה נכון, לא בדקתי את כל 3 מיליארד הגברים בעולם, אין לי סטטיסטיקות מדויקות, אבל אני עדיין מאמינה שזו אשליה מסוכנת. מוכרים לצופות/קוראות לוקש. הן מאמינות שאם הן לוקחות רווק הולל שרק רוצה סקס, אז עם  מספיק רצון ואהבה, הן ישנו אותו. זה לא ככה. זה פשטני ולא ריאליסטי.

 אין ספק, ללא תחרות, שהבעיה הכי משמעותית עם כל סדרת Fifty Shades היא חוסר הסימטריה בין כריסטיאן ואנסטסיה. היא מוחה, היא אומרת בכל משפט שני "אני לא שייכת לך", אבל היא בהכחשה. הוא רוצה מערכת יחסים שמעוגנת בחוזה? היא זורמת. הוא רוצה סאדו-מאזו? היא איתו. הוא עוקב אחריה, קונה את החברה שבה היא עובדת, והיא? לגמרי איתו, ואפילו חושבת שזה רומנטי. לא. יש לה טעות מרה. אני אישה חזקה ומשוחררת. כשגברים חושבים שהם יגידו לי מה לעשות, אני מראה להם את הצד המעליב של ההתעלמות שלי. אני לא חושבת שגבר שלוקח את המושכות במערכת היחסים ומשאיר לאישה רק פירורים זה רומנטי. אני חושבת שזה counterproductive לעשורים של פמיניזם. אני אקבע את הטון, ב-50%, אם אני אהיה במערכת יחסים. לא פחות ולא יותר. 50 פאקינג אחוזים. 

 איך היה הסרט עצמו? ובכן, סקס, סקס ועוד קצת סקס, בסצינות סקס שהן לא משהו שלא ראינו בעבר. אחד הדברים המיוחדים ב-Fifty Shades הוא שמדובר באירוטיקה שקהל היעד שלה הוא נשים ולא גברים, אז יש קצת יותר דיבורים מאשר בסרט פורנו. יש איזה משהו חצ אפוי שמכנה את עצמו עלילה. אני מוכרחה לציין לטובה את דקוטה ג'ונסון. אני לא יודעת כלום ושום דבר במשחק, אבל אני מוכרחה לציין שהיא מצליחה להיות likeable, שזה הישג מרשים בסרט שהוא כולו שיר הלל לפטריארכיה. ג'יימי דורנן חתיך עד מאד, אין ספק, אבל הוא שחקן גרוע מאד. האמת, מוזר. זכרתי מהסרט הראשון שהוא היה שחקן יותר גרוע ממה שהוא היה בסרט השני. אולי הזיכרון שלי קצת עיוות את המציאות. 

 בכל מקרה, לא יכולתי שלא ללכת לסרט. זה ידוע. אם יוצא סרט שמבוסס על ספר שקראתי, אני חייבת ללכת, זה חזק ממני. מה גם, שלא יכולתי להישאר אדישה לבאזז. לא יקום ולא יהיה, שייצא משהו שהוא השיח החם בהוליווד, ואני אשאר בבית. אני לא מתחרטת שראיתי את הסרט, אבל הוא מקבל אצלי שלושה חדי קרן, מתוך חמישה.
פורסם על ידי ב- תגובה 1:

יום שישי, 3 בפברואר 2017

אז מה קרה השבוע חוץ מההיריון של ביונסה?

התשובה? GMG. גורנישט מיט גורנישט. הו, כה רציתי לעשות פוסט באורך הגלות על ההיריון של ביונסה, אבל עקפו אותי, ואם אין לי אקסקלוסיביות - מה הטעם? אז יצא לי קצת האוויר מהמפרשים ועשיתי שביתה כאות מחאה על הפעם הבודדת הזאת שבה אתרי רכילות ישראלים עקפו אותי, ולא עדכנתי כמה ימים. היגיון קלוקל שכזה.

 בכל אופן, שאלתי מה חדש חוץ מההיריון של ביונסה? Same old, same old.
עד פה, נורמלסקי. קים קרדשיאן בחופשה, אז היא לובשת ביקיני.
 עדיין בגדר הסביר. אמנם ain't no way in hell שהייתי סוחבת שני פעוטות כשאני נועלת סטילטו עם שפיץ, אבל זה הרע במיעוטו כשמדובר ב-divatude של קים קרדשיאן.
רגע קט, המראות הולכים ומסלימים. קים קרדשיאן ספק יחפה, ספק נועלת נעליים שקופות - יש דבר כזה. זה אחד הטרנדים שהיא ואחיותיה מנסות לקדס ובהצלחה, כמו שהן הצליחו עם הקונטורינג, הניינטיז והפירסינגים לציפורניים. היא לובשת מכנסיים/גרביונים/איזושהי פיסת בד שאני לא יודעת איך לקרוא לה מהסיבה הפשוטה שאין לה שם, ואם מתאמצים, אפשר לראות את הפטמות שלה.
זהו זה, רבותיי, קים קרדשיאן חזרה לסורה לחלוטין. השמועות על ההחלטה שלה להיות soccer mom מתונה בבגדים בינוניים וסבירים נזרקה מהחלון, ופינתה דרך למעיל מפרוות פנדות, מגפי זונות ותוספות שיער שנלקחו משבויות של דאע"ש.
כיצד היא נשאה את כל הלוק הנ"ל, פלוס שני ילדים? אחרי השוד, כולם אמרו "קים קרדשיאן ניקרה עיניים לכולם והשוויצה בעושר שלה יותר מדיי" ובאמת, היא הייתה ב-DL כמה חודשים. כנראה שזה פשוט הטבע שלה. לבלוט כאילו היא בלעה מרקר. אני חושבת שהיא צריכה לשכור את שירותיו של מישהו שיתקע בחצוצרה כשהיא הולכת ברחוב, ויכריז "גבירותיי ורבותיי, קים קרדשיאן כאן, הללוה!" ואז היא תוכל פשוט ללבוש ג'ינס וטי-שירט.

מכירים את האגדה האורבנית הזאת על ביונסה, שאומרים שמתי שהיא הייתה קטנה, בתקופה שאבא שלה היה המנהל שלה, הוא הכריח אותה לעשות אימון ריצה על עקבים, כדי שהיא תהיה מוכנה לשגרה של ריקוד והופעה כשהיא מדוגמת ומתוקתקת, כולל עקבים? אז מראיה קארי בחד"כ.
 שוויצרית, קווים לדמותה - היא הולכת לה בניו-יורק, בקור של 0 מעלות, עם חולצת בטן, רק כדי להראות שיש לה בטן שטוחה, כדי שאנשים יקנאו. כמו ג'יג'י חדיד. בדיוק השבוע חשבתי לעצמי - אם יש אנשים שהכירו אותי רק בתקופה האחרונה, בחורף, הם ראו אותי תמיד עם מעילים ומיליון שכבות. אני מפחדת שהם חושבים שאני שמנה.
בתמונה היא מתפשטת כדי לחגוג את הפינוי של עמונה.
 אמש חלה הפרמיירה של Fifty Shades Darker בלוס אנג'לס. האמת, כשיצא הסרט הראשון, ממש התרגשתי, ואפילו הגעתי להקרנת חצות בלילה בין רביעי וחמישי. הפעם? מגרד לי את קצה הביצית. הסרט הראשון אכזב אותי. אל תבינו לא נכון, ברור שאני אראה אותו בשבוע הבא, אבל רק כדי לסמן וי, כדי לדעת על מה המהומה, להיות חלק מהבאזז. זה מה שאני עושה תמיד כשיוצא סרט קומיקס.
 פעם ג'יימי דורנן היה חתיך. היום הוא נראה כמו אחד שיושב עם היד במכנסיים מול קטלוג של בגדי ילדים. באמת שהוא קצת מרקיפ. אני כבר לא מוצאת אותו סקסי.
 מי שאני כן מוצאת סקסי לאחרונה זה זיין מאליק. לפני כמה ימים ראיתי תמונות שלו והוא נראה butterface לגמרי. הפרצוף שלו כאילו נמס. טוב, מסתבר שזה היה סתם עניין של תאורה ושל פפראצי, שכל מהותו היא לצלם את המצולם בצורה הכי מביכה. הוא עדיין חתיך, ונחשו מה? He suits up nicely.
 אמילי רטאייקובסקי, אהובתי, שמה את ה-In ב- In Style.
עוד תמונוש שלה, כי למה לא.
ועוד אחת.
 ועוד אחת.
 אבל כנראה החדשות הכי גדולות של היום הן אשתו של ג'ורג' קלוני. כבר כמה שבועות שמתרוצצות שמועות שהיא בהריון עם תאומים. ממש ביונסה הדרוזית. לא האמנתי להן, כי הייתי משוכנעת שמקורן ב-wishful thinking של רכילאים. טוב, סופסוף השתכנעתי. היא אכן מדגמנת baby bump. העניין הוא שאני לא אוהבת את ג'ורג' קלוני. בכלל. כלל וכלל לא. אני מעולם לא הבנתי מה הביג דיל. מעולם לא ראיתי סרט של ג'ורג' קלוני שאהבתי. מעטות הן הפעמים שבהן קראתי תקציר של סרט עם ג'ורג' קלוני ואמרתי "וואו, נשמע מעניין". כאילו, יש הרבה נשים שסבורות שיש לו swag, אני פשוט לא התכווננתי על התדר שלו. מבחינתי, זה כמו The Rock. אני לא חושבת שאי פעם נכנסתי לאייטם עליו. אני אפילו לא יודעת אם הוא נשוי, גרוש, יש לו חברה, אין לו חברה, יש לו ילדים, אין לו ילדים. אני מכחישה את קיומו. אם אני אכחיש חזק מספיק, אולי הוא ייעלם.
 העניין הוא, שרוב בני התמותה יגידו לכם שאם הם היו צריכים לבחור בין ג'ורג' קלוני לקנדל ג'נר, הם היו בוחרים בג'ורג' קלוני, כי הם מאמינים שהוא יותר מוכשר. אצלי ההיגיון הוא הפוך. אני מעדיפה את קנדל ג'נר. לאייטמים עליה אני תמיד אכנס.
 היגיון קלוקל שכזה.
פורסם על ידי ב- תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,

יום שני, 30 בינואר 2017

סאונד של צרצרים

רציתי לכתוב קודם, אבל הייתי עסוקה עד בלי די, באכילת חמין והעלאה של תמונות של נעלי הבית שלי לפייסבוק.
השדיים של קים קרדשיאן יצאו להם לטיול עם כל המשפחה בקוסטה ריקה. לראות תמונה של קים קרדשיאן בבגד מופרך ומוגזם זה משהו שמשמח אותי. זה יום המזל שלי. זה כמו שיעור חופשי בבית הספר, או לקום ביקיצה טבעית בשבע בבוקר ולגלות שיום שבת. זה כאילו יש לי בתוך הלב קובייה של חמאה שנמסה לה.
 מובן שהטיול המשפחתי לקוסטה ריקה תועד עד בלי די. להלן הגברת קרדשיאן-ווסט בביקיני בצבע קקי, שלא סוחב בעליה.
 אם יופי היה כסף אז אני לא בן של מלך אבל היא כמו גברת יצחק תשובה.
 פתאום קלטתי משהו על התמונה הזאת - יש נשים שרואים להן את הקובייה העליונה של שרירי הבטן, גם אם הן לא עושות שריר. אשריהן. יחד עם זאת, שתי האחיות קרדשיאן שלהלן מציגות קוביות עליונות תואמות. תואמות מדיי. תואמות באופן מחשיד. זה מזכיר לי שפעם שמעתי על דבר כזה, איפור של הבטן, כדי לעשות משחקים של אור וצל, שעושים אשליה אופטית של קוביות. האחיות קרדשיאן אכסנו במזוודה את המאפרת, כדי שתצייר להן קוביות בבטן בקוסטה ריקה. I wouldn't put it past them.
 יש לי, יש לי, יש לי. קוסטה ריקה? לא, האונה של קיילי ג'נר ריקה!

 כן, סליחה, פעם אחרונה שאני עושה חיקויים של אסף אשתר או משחקי מילים.
 האחיות הפוטוגניות האחרות, האחיות חדיד, עשו צ'ק-אין בניו-יורק, בהפגנה נגד המדיניות של טראמפ נגד מוסלמים. לא, בלה חדיד לא לובשת סד לצוואר. זה צווארון גולף.


הנה סופי טרנר, פלוס הערה רנדומלית על זה שהיא עושה סיבוב דאווין ברחובות הוליווד ולא על הסט של "משחקי הכס"..
 היות ואני פשושית קטנה, אני אחסוך מכם את הפרשנות דה לה שמאטע של Daily Mail, בסגנון She put on a brave face כי הו, אנג'לינה ג'ולי כה שברירית ומוכת גורל מאז שהיא נפרדה מבראד פיט. אגב, שמתי לב למשהו מ-Daily Mail. אם עושים אייטם על פרידה ורואים את האישה בתמונות פפראצי אחרי הפרידה, הרבה פעמים אומרים "היא מחייכת למרות שברון הלב" וחרטא. לא אומרים את זה על גבר. Just saying.
 למען האמת, מאורע היום היה ה-SAG. בצבא אומרים "יום שעובר - לא חוזר". זה נכון. אני לא מבינה את פשר ההתמהמהות שלי, מדוע אינני סוגרת את הקצוות ורואה את כל הסרטים המועמדים, כמו בכל שנה, כדי לשפוט בעצמי. היחיד מהסרטים שחזקים בעונת הפרסים הזאת וראיתי, הוא La La Land. כל היתר? סאונד של צרצרים. העניין הוא ש: 
1)אני עובדת בשתי עבודות, וצריכה להתאמן ארבע פעמים בשבוע, ולראות מלא דרמות תקופתיות בריטיות בטלוויזיה, ולאכול, ולישון, ולעשות שופינג, ואני לא מספיקה.
2)אלה בין כה לא סרטים שהם שוברי קופות. חלקם לא יצאו בארץ, ואמני לא מצליחה למצוא גרסה לצפייה ישירה אונליין.

 מה יוצא מהכל? שאני קוראת על עוד ועוד טקסי פרסים, ולא מצליחה להתחבר לאייטמים. אין לי משהו להיאחז בו, איזשהו רגש, כמו אתם שמפתחים אחרי שסרט שאהבתם זוכה בפרס. נגיד, אני קוראת שהסרט Fences זכה בפרסים. מה זה אומר לי? כלום ושום דבר. אני רוצה שיהיה לי אכפת, אבל זה לא יוצא. אין לי שום מושג מה קורה בסרט, על מה הוא, מי משחק בו, ולכן - שום סנטימנט. רק ניתוק.
 מה שכן, נחמד וחביב לראות תמונות מהשטיח האדום. כלומר, לראות תמונות של סלבס כמו קייט האדסון, שיש להן glam squad בגודל של מדינה באפריקה, ובכל זאת מצליחות להיראות כאילו השתכשכו באקווריום של עמלצים.
 אחרי שהיא העבירה את רוב העונה הראשונה של Westworld בחליפת יום הולדת, ת'נדי ניוטון מתלבשת. פייר? הייתי מספיק אמיצה כדי ללבוש שמלה עם הדפס של גלגל ענק.
 הו, אוון רייצ'ל ווד, מדוע את כה מוש? קטיפה, טוקסידו, שילוב של כחול נייבי עם שחור - כל האלמנטים שאני סקפטית לגביהם, ובכל זאת- homegirl is SLAYING.
 מריל סטריפ, אהובתי. הפעם - אין נאום נגד דונלד טראמפ. חבלוש. כבר הוצאתי את הפופקורן וציפיתי למלחמת עולם שלישית. לשים את השיט במלחמת עולם שלישית.
 מייזי וויליאמס היא האחות הקטנה שאין לי, ואני מתה על הטוסיקון שלה. בכל זאת - משהו חורה לי באיפור, וקשה לי להצביע על מה.
 אחותה הטלוויזיונית, סופי טרנר, מכבדת אותנו בנוכחותה, וזה דיסקו וסבמבה ומסיבמבה.
 Stranger Things זכתה בפרס, שזו הוכחה שלא צריך שדיים בשביל סדרה הורסת. אגב, הביטוי the upside-down תקע יתד בלקסיקון שלי, ולא הולך לשום מקום.
 גם Orange Is The New Black זכו. אני חושבת שהסדרה הזאת מתגלגלת לה מכוח האינרציה בלבד, ואחרי העונה הראשונה, היא מעניינת כמו מוזיקת מעליות. מה שבטוח - הסיבה היחידה שטוב לראות את הסדרה היא כי היא מציגה הרבה נשים שלא תואמות לאידאל היופי. נשים בלתי לבנות, בלתי צעירות ובלתי רזות, על הפריים, ולא מבקשות סליחה מאף אחד, כי פטריארכיה זה לחלשים. 
 The Crown גם לקחו פרס או שניים, כי אנגלופיליוש זה השחור החדש.
 אוף, תמונות פפראצי כאלו, שלא עובדות בלי הסבר, פשוט לא עושות לי את זה. אז ההסבר הוא שאלו סלינה גומז ו-The Weeknd בחופשה רומנטית באיטליה. אני חושבת שתמונת פפראצי באיכות דרעק, שלא עובדת בלי הסבר, זה כמו בדיחה עם פאנץ' ליין שלא עובד, וצריך להסביר אותו.
 אז הנה מלכת אנגליה. קראתי את ה-caption, השתעממתי, עשיתי צ'ק--אין בעולם הבא, והריני לדווח. ה-caption למעשה אומר "המלכה חיה. השמועות על מותה היו מוקדמות. היא עוד נושמת. היא הופכת חמצן לפחמן דו חמצני. היא התחככה בעמך כי היא עוד חיה, קוביית הקרח שיש לה על תקן לב, עדיין פועם, כן, המלכה חיה".
פורסם על ידי ב- תגובה 1:
תוויות: , , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)